פרשת בחוקותי ההכנה לחג השבועות

ר בין פרשת בחוקותי לחג השבועות?. "מדוע נקרא חג השבועות - ראש השנה?". מה המשמעות שעזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כוהנים (= פרשת בחוקותי) קודם עצרת?. ביאור נפלא לצורך בהכנה ליום הדין של חג השבועות, צריכים חמישים יום!...

פרשת בחוקותי ההכנה לחג השבועות


אומרת הגמרא במסכת מגילה לא, ב:

עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כוהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה...

 

 

צריך לדעת, שבתקופתו של עזרא הסופר, לא היו מסיימים את התורה בשנה אחת, כפי שזה נעשה עכשיו. אנחנו היום מתחילים את התורה בפרשת בראשית, ומסיימים אותה בפרשת וזאת-הברכה. בשנה אחת מסיימים את כל התורה.

 

בזמן עזרא הסופר, היו מסיימים את התורה אחת לשלוש שנים.


זאת אומרת, שבכל שנה היו קוראים, קצת יותר מחומש וחצי. יוצא, שאם התחילו בראש השנה לקרוא בתורה אז בסיומה של שנה, יכלו לאחוז בערך, בפרשת כי-תשא, או בפרשת פקודי... זה פחות או יותר, אם מחשבים בערך חומש וחצי במהלך שנה.

לכן,בתקופתו של עזרא הסופר, כשהגיע חג העצרת, לא קראו בפרשת בחוקותי... היו קוראים בתורה בפרשת ויחי, או בפרשת ויגש... אם אתה מסיים את התורה כל שלוש שנים, אתה לא מגיע לקריאת הקללות הנמצאות ב'תורת כוהנים' קודם לעצרת.

עכשיו זה יוצא ככה באופן טבעי , שהשבת בע"ה נקרא את הקללות שב'תורת כוהנים'... ויש שבת אחת הפסקה, שלא יהיו הקללות צמודות לחג, אז ממילא, זאת התקנה של עזרא הסופר.

 

בתקופתו של עזרא הסופר, כתוב במפרשים, שהיו מוציאים ספר תורה נוסף מההיכל, כמו בראש חודש, וקוראים בו את הקללות שנמצאות בספר 'משנה תורה', לפני ראש השנה. ובספר 'תורת כוהנים' בפרשת בחוקותי, לפני חג העצרת.

 

שואלת הגמרא:

מאי טעמא (- מה הסיבה שכך היו עושים)? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה...

 

ישנו פיוט שאומרים בחלק מהקהילות, שאומרים בתפילת המנחה של ערב ראש השנה, שנקרא 'אחות קטנה'... ובסיומו של הפיוט הזה אנחנו אומרים – "תכלה שנה וקללותיה , תחל שנה וברכותיה"

 

לכן אומרת הגמרא, כשמסיימים את הקללות שמופיעות בפרשת 'כי-תבוא' - כדי שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.

 

שואלת הגמרא:

בשלמא בסיומה של השנה, שגומרים פרשת 'כי-תבוא'  שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה, אלא שבתורת כוהנים אטו עצרת ראש השנה היא?

 

עונה הגמרא:

אין (=כן) עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן.

חג העצרת גם נקרא ראש השנה, שבו נידונים על פירות האילן, ולכן מוציאים ספר תורה, וקוראים את הקללות שמופיעות בספר 'משנה תורה'.

 

זה ודאי שאת הדברים שכתובים בגמרא, ניתן ללמוד אותם כפשוטם , שבחג העצרת נידונים על פירות האילן, ולכן קוראים קללות, כי זה ראש השנה...

 


אבל כל מי שקורא את הגמרא הזאת, מיד שואל את עצמו שאלה:

באותה  משנה במסכת ראש השנה (פרק א, משנה ב) נאמר:

 בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, בְּפֶסַח עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם.


נשאלת השאלה – אז למה לא מוציאים ספר תורה לפני הפסח, שבו נידונים על התבואה? למה לא מוציאים ספר תורה לפני חג הסוכות, וקוראים קללות?

למה את הקללות קוראים דוקא לפני חג העצרת, שבו נידונים על פירות האילן?!

 


אומר השל"ה הקדוש:

כמו שיש יום דין בראש השנה, שהוא א' בתשרי, שבו נידון האדם מי יחיה ומי ימות... מי בקיצו ומי שלא בקיצו...

כמו שיש יום דין גשמי – מה יקרה עם האדם מבחינה גשמית... בחג השבועות, יש יום דין רוחני – מה יהיה עם האדם ברוחניות  - מי יחיה ומי ימות ברוחניות.

 

יש עוני רוחני, ויש עוני גשמי... האם תזכה לחדש חידושי תורה... האם תצטרך להתייגע כדי להבין את התורה, או שילך לך בס"ד בקלות... כל זה נידון בשבועות!

 

בזה נרמז בגמרא בַּעֲצֶרֶת נידונים עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, ש'אילן' הכוונה לתורה - כי התורה נקראת (משלי ג, יח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ".

 

התורה הקדושה נקראת 'עץ'... רק בחג העצרת, נידונים על פירות האילן, ולא רק על האילן עצמו.

הפירות של האילן, זה לא רק הפירות שהאדם מוציא מן האילן – חידושי התורה שלו...  אלא, גם מה יקרה עם הילדים שלנו מבחינה רוחנית... גם זה נקבע בחג השבועות!

 

אומרת הגמרא במסכת סוטה:

שבשעה שעורפים את העגלה הערופה בנחל, במקום שאינו נותן פירות, כי מנעו מאותו נרצח להביא פירות לעולם – ילדיו של האדם נקראים 'פירותיו'.

לכן בחג העצרת, נידונים לא רק על האילן, אלא גם על הפירות של האילן – כמה לילדים שלך יהיה טעם בתורה? כמה לחתנים שלך יהיה טעם בתורה? כמה הם ילכו בחשק ללמוד תורה? כמה הם יביאו נחת וקדושה... כל זה נידון בחג השבועות!

 

 

מוסיף הרב ברוך בשם אחד המפרשים:

שבכדי להתכונן ליום הדין של ראש השנה, מספיק שלושים יום. להתכונן ליום הדין של חג השבועות, צריכים חמישים יום!

 

כי כדי להתכונן ליום הדין של חג העצרת, שהוא יום דין רוחני, ההכנה לזה היא הרבה יותר חמורה, מאשר ליום דין גשמי, כי הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים!

 

כאן הקב"ה רואה, כמה אתה משתוקק, כמה אתה מעונין ללמוד תורה... זה נידון בחג השבועות! חמישים יום ניתנו לך להתכונן ולהוכיח, כמה אתה מעוניין ללמוד!

 

לכן, בשעה שקוראים את הקללות שנמצאות בפרשת בחוקותי, זה נועד כדי להכין אותנו, לקראת היום הקדוש והנשגב הזה – יום שבו הקב"ה יושב עם פמליה של מעלה, ודן מי יחיה ומי ימות בתורה!

יש כאלה שבאים ללמוד תורה ... איך שהם נכנסים, זה מבחינת 'אמירה לנכרי' – מתחילים לנחור... מחכים ל - רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא הגואל, שיוציא אותם מזה...

באים לשיעור תורה, אין להם שום חשק בכלל ! הם באים לשיעור, כי אשתו אמרה לו "אם אתה לא הולך, אני זורקת אותך מפה"...

 

באופן הזה, הוא הולך לשיעור שעה, והנה זה פלא חוזר הוא הביתה רענן – הוא ישן שעה, הוא חוזר הביתה כמו פנתר...

 

אומרת הגמרא - ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה – כי ביום הזה אתה נידון מי יחיה ומי ימות בתורה! מי יהיה לו טעם בתורה, מי יעשיר  ומי יעני – בתורה!

ממילא, הימים האלה מהווים הכנה ליום הגדול הזה כמה הכנה אמיתית נדרשת בכדי שנגיע לחג מתן תורה – ראש השנה וניכתב בו לחיים רוחנים ולשנה טובה ומוצלחת... 



למאמר הבא