נשא- ניסיון היופי והמכשלה ממנו

הנזיר שלא להסתפר? רוב האנשים מסתפרים פעם בחודשיים, יש מהחסידים שלא מסתפרים מפסח ועד שבועות – 49 יום ולא מרגישים 'קדושים' בכך... ביאור נפלא על דרך מיוחדת של היצר הרע לתקוף את האדם.

ניסיון היופי והמכשלה ממנו

 

הנזיר מתנזר מתספורת:

תספורת – "כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ  קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ".

 

 

ונשאלת השאלה:

מה מיוחד באיסור של לא להסתפר? מה גדולה יש בלהימנע מתספורת וגילוח?!

מה קשה לא להסתפר 30 יום? גם ככה אנחנו לא מסתפרים אלא פעם בחודשיים?!

יש הרבה אנשים מהם חסידים שלא מסתפרים בכל ימי ספירת העומר, מפסח ועד שבועות – לא ראיתי מהם שהפכו לקדושי עליון בשל כך...

 

אם כך לא ברור מהי הגדולה של הנזיר שהופך ל'קדוש' בשל העובדה שהחליט להימנע מתספורת, בעוד שאנשים בדרך כלל מקיימים את ההימנעות מתספורת בשל כך שאין הם נצרכים לה כלל במשך 30 יום ויותר?!

 


התשובה היא:

היופי הוא נקודת האחיזה של היצר הרע. היופי בא לידי ביטוי בשערו של האדם. האדם מגיב ליופי באופן בעייתי המאפשר ליצר הרע להשתלט עליו, למצוא משכן בלבבו ולהעבירו על דתו.

 

"מה הקשר בין היופי לשיער"?

 

כשרוצים לבטא יופי מדברים על השיער. כפי שראינו שכשהגמרא רוצה להסביר מי היו 400 הילדים של בני יפת תואר של דוד. מובא במסכת קידושין עו:

ועוד אמר רב יהודה אמר רב ארבע מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תואר היו וכולם מסתפרים קומי ומגדלים בלורית היו...

 

למה אנשים אוהבים לראות נופים בארץ? מה היופי בהרים המכוסים בחורש טבעי?!

 

התשובה נמצאת באבות דרבי נתן פרק אחד ושלושים:

ויצר באדם כל מה שברא בעולמו - ברא חורשים בעולם וברא חורשים באדם - זה שערות של אדם.

 

העצים בבריאה מקבילים לשערות שבאדם – שניהם מעידים על יופי.

 

גם מלך היה מסתפר בכל יום מדוע? כי נאמר עליו: "מלך ביופיו תחזנה"...

 

השיער הוא קובע את היופי של האדם – התעסקות בשיער מגרה את האדם לחטא

 


כפי שמובא במדרש תנחומא, בראשית, פרק לט סימן ג:

כיון שראה יוסף את עצמו בכך, התחיל אוכל ושותה מסלסל בשערו, ואומר: ברוך המקום שהשכיחני בית אבי.

א"ל הקב"ה: אביך מתאבל עליך בשק ואפר ואתה אוכל ושותה ומסלסל בשערך, הרי אדונתך מזדווגת לך ומצירה לך, לכך כתיב: ותישא אשת אדוניו...

 


השיער גם מביא גם לידי גאווה כפי שמביאה הגמרא במסכת סוטה ט:

"אבשלום נתגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו".

 


כעת נבין מהי גדולתו של הנזיר – הוא הבין שבעצם היופי הוא מכשלה לאדם ולמרות הדחף ליופי הוא מונע עצמו על ידי כך שאיננו מסתפר – זו עצמה שמעניקה לו את התואר קדוש.

 


נסיים בדברי הספורנו:

"תער לא יעבור על ראשו" - ובזה ישליך אחר גוו כל מחשבת יופי ותיקון שיער, קדוש יהיה נבדל מן התאוות החומריות...



למאמר הבא