בהעלותך- מי שמצטער מקבל!

נות - "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו.." הרי דיבור הוא לשון קשה, ואילו אמירה היא סגנון רך ומפייס ואיך מסתדרים כאן השניים? נראה שבתחילה ה' מקפיד על אהרון ולבסוף מפייס אותו – על מה הייתה ההקפדה?! ביאור נפלא של הרב חיים כפוסי זצ"ל והלקח לגבינו...

מי שמצטער באמת מקבל!

 

"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת".

 

 מבאר רש"י - "בהעלתך":

למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? - לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: 'חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות'.

 

שואל הספר 'באור החיים' להרב חיים כפוסי זצ"ל:

מדוע נאמר בפסוק שני לשונות - "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו.." הרי דיבור הוא לשון קשה, ואילו אמירה היא סגנון רך ומפייס ואיך מסתדרים כאן השניים?

נראה שבתחילה ה' מקפיד על אהרון ולבסוף מפייס אותו – על מה הייתה ההקפדה?!

 

ומשיב הרב חיים כפוסי:

הקב"ה בא בטענה אל אהרון – מדוע חלשה דעתך כאשר קרבנם של הנשיאים התקבל ואתה לא נמנית עמהם?! הרי לא 'דילגו' עליך – הם הביאו מרצונם ומיוזמתם ומשה נצטווה "קח מאיתם" – מי הפריע לך להצטרף ולהביא גם כן?!

במקום לקנא שהם הביאו יכולת להביא גם אתה!

 

 

מביא הרב שלום מאיר ולך בספרו 'מעיין השבוע' שיחה שהייתה לו עם ניצול שואה:

 

סיפר אותו האיש: "באושוויץ הייתה נערכת סלקציה. חלק הופנו להשמדה וחלק למחנות עבודה. הגרמנים הרעיבו אותנו עד מוות והעבודה הייתה מפרכת עד כלות הכוחות. אבל החיים ניתנו לנו במתנה. יחד עם זאת ידענו על מי נגזר למות ומי לא יזכה לראות את יום השחרור – מי יכרע ומי ייפול!"

 

לשאלת הרב: "איך ידעתם?" השיב האיש: "ראינו את זה בעיניים שלהם! – מי שהזיק כבה בעיניו, מי שאיבד את התקווה מי שראו בעיניו השלמה וכניעה, היה אבוד הוא נחשל ונכשל"

 

לאור השיחה הזו ברור מדוע בא הפיוס לאחר מכן:

אמנם על אהרון הייתה תביעה מדוע לא הביא אף הוא כשאר הנשיאים – אי הזכייה שלו הייתה באשמתו. אך לפחות הוא קינא! – חרה לו שהפסיד מצווה כל כך רצויה...

 

הצער הזה הביא לו את הבשורה: "חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות!"

 

הדברים אמורים לכל אחד מאתנו:

 גם אם ראית שהאחר השיג בעבודת ה' יותר ממך – הזיק בעיניים חייב להישאר!

במקום להיות אדיש ולהשלים עם המצב, תביע צער אמיתי והקב"ה ייתן לך הזדמנות טובה משלו...

למאמר הבא