שלח לך- כפיפות לגדולי ישראל

רים הנראים ללא קשר האחד לשני: שליחת המרגלים, המעפילים לארץ ישראל ומקושש עצים ביום השבת שבת. הקשר בין המרגלים, המעפילים והמקושש. כאשר המסקנה באה לידי ביטוי בפרשת ציצית המסיימת את הפרשה. אדם שהולך בהוראת גדולי ישראל מובטח לו שיעשה הוא את רצון ה' ולא יענש!
כפיפות לגדולי ישראל

בפרשת השבוע שלשה מקרים:

1. שליחת המרגלים:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם".

מה היה חטאם? מדוע ראשי בני ישראל מסרבים להיכנס לארץ הקודש?!

אלא פחדו הם שההנהגה הניסית של משה רבנו תיפסק (הלא שמעו כולם את נבואתם של אלדד ומידד: "משה מת ויהושוע מכניסם" 

ועל פי זה ידרשו הם להנהגה על פי הטבע ואין הם רצו בכך) יוצא שלשם שמים נתכוונו.


אם כך נשאלת השאלה מדוע נענשו המרגלים?!


2. המעפילים לארץ ישראל

לאחר עונש המרגלים ושבני ישראל מבינים כביכול את הטעות:

"וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ.  
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה' וְהִוא לֹא תִצְלָח. אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם... וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר... וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה".


היה כאן ניסיון לרצון טוב למה הקב"ה מעניש גם אותם?!



3. מקושש עצים ביום השבת

"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת... וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"


במסכת בבא בתרא דף קיט אומרים בעלי התוספות (בד"ה אפילו קטנה) כך: 
"דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא להיכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצוות עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים...".

יוצא איפה, שלמקושש היה כאן ניסיון לרצון טוב למה הקב"ה מעניש גם אותו?!


והתשובה לכולם אחת היא: כפיפות לגדולי ישראל!

אל תעשה מה שנראה לך טוב עשה מה שהקב"ה רוצה! ואם אינך יודע מה הקב"ה דורש גש אל גדול הדור ותשאל!

המרגלים: 
אכן רצו להיות בדבקות ולהישאר בהנהגה ניסית אך זה לא רצון ה'. 

היה להם לגשת למשה ולשאול אותו - להתייעץ עימו. 

אך במקום זאת בחרו לחשוף את האינפורמציה לכלל העם ולכפות את רצונם ובשל כך נענשו.


המעפילים: 
רצו להיכנס לארץ ולא השכילו ללמוד מחטא המרגלים. 
אילו היו שומעים לקול גדול הדור - משה רבנו שמיידע אותם:  "לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה' וְהִוא לֹא תִצְלָח". 
ומבקש מהם: "אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם"... 

אבל הם "מצפצפים" ומשלמים מחיר בחייהם.



מקושש העצים:
אומנם נתכוון הוא לשם שמים אך היה לו לשאול את משה רבינו מהי הדרך הנכונה להורות לעם שעדיין (למרות שאינם יכנסו לארץ) הם חייבים במצוות. 

הוא בחר לעשות מה שנראה לו נכון ולא השכיל לשאול את גדול הדור - משה רבינו ולכן נענש.


נסכם: 
אם כן, שלשת המקרים עניין אחד הם: הידיעה שאת רצון ה' ניתן לקיים רק לאחר שיש כפיפות מוחלטת לגדולי ישראל. 

גם הדברים שנראים לנו נכונים - ואפילו שכדאי למסור נפש עליהם עדיין יש ללכת ולשאול בעצתם של "עיני העדה" - גדולי ישראל.

כעת ניתן להבין מדוע נצטווינו דווקא לאחר שלשת המקרים הללו במצוות הציצית.

מצוות הציצית באה לעזור לאדם לא להתדרדר אחר מראות עיניו: "ולא תתורו אחרי לבבכם" 

הייתכן? האם בגד עם 8 חוטים, זה מה שיהפוך אותי לזוכר את כל המצוות: "וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם"?!

הציצית היא המדים שיהודי לובש מיד כשנעור משנתו. 

היא המזכירה לו שהוא עבד של הקב"ה וכפוף להוראות המלך - מצוות התורה. 

בכל שאלה של קיום הציווי פונים למפקד הישיר שהמלך שם בכל דור ודור הלא הם הרבנים - גדולי הדור.  

אדם שהולך בהוראת גדולי ישראל מובטח לו שיעשה הוא את רצון ה' ולא ייענש!


לרעיון נוסף לפרשת שלח-לך ---> לחץ כאן
למאמר הבא