שלח- צלופחד ור' יהודה בר' עילאי

ר' יהודה בר אלעאי שבערב שבת היה מתעטף ויושב בסדינין המצוייצין? ובכלל מהן הסדינים המצוייצין הללו?!. מה הקשר בין צלופחד לרבי יהודה ברבי עילאי?. ביאור נפלא של ספר הגילגולים...

צלופחד ורבי יהודה ברבי עילאי

 

מצות הציצית, היא המצווה הנוספת שהתווספה לאחר חטאו של המקושש.


גם אדם שאין לו בגד של ארבע כנפות, והוא לא מחויב בציצית, בשבת עליו להתעטף בציצית כיוון שעל ידי כך הוא יזכור את הקב"ה כל השבת. ולא יבוא חלילה לטעות כמו המקושש לחלל שבת (כך כתוב בתנא דבי אליהו רבה).

 

 

מספרת הגמרא במסכת שבת כה:

דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ע''ש (ערב שבת) מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות...

 

 

מהן הסדינים המצוייצין הללו?

 

 

אומר רש"י - בסדינין המצוייצין:

סדינים של פשתן ובהן ציצית של תכלת.

 

 

 

לשם מה ר' יהודה בר אלעאי ישב  בסדינין המצוייצין?

 

היות וכתוב בתנא דבי אליהו רבה, שהקב"ה אמר למשה "ניתן להם מצות ציצית, שלא ישכחו אותי בשבת"... הלביש ר' יהודה בר אלעאי על עצמו ציצית בכניסת השבת (כך הן גם חלק ממנהגי יהודי תימן וחלק ממנהגי יהודי ירושלים, שמתעטפים בציצית בערב שבת, וכך נוהגים גם חלק מחסידי לאלוב).

 

 

ישנו סיפור נוסף, במסכת שבת קנ:

תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו ונמלך עליה לגודרה ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה ונעשה לו נס ועלתה בו צלף...

 

כתוב בשם המפרשים, שאותו ה'חסיד', הוא צלופחד. כיוון שהחטא הראשון שלו היה, בחילול שבת, כפי שנאמר: "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת..." ומפרש שם רש"י, שכל 'איש' במקרא, זה לשון חשיבות...

 

ואכן, צלופחד היה אדם גדול, והוא בכך, שהוא הלך וחילל שבת - אבל לשם שמים נתכוון.

 

החזיר אותו הקב"ה לעולם הזה, וכאן הוא עמד בניסיון של חילול שבת...

 

מה היה הניסיון?

 

נפרצה לו הגדר, הוא היה בדילמה האם לגדור את הגדר הזאת בשבת, והוא עמד בניסיון ולא גדרה... זימן לו הקב"ה 'צלף אחד'... 'צלף אחד' בא לרמוז, שאותו חסיד היה צלפחד!

כך מבארים המפרשים את הגמרא הזו.

 

 

מוסיף על כך הרב רוזנבלום:

כתוב בספר הגלגולים של האר"י הקדוש דבר שמבחר לנו את שני הדברים גם יחד:

חז"ל אומרים, שכל מקום שכתוב 'חסיד' בש"ס, הכוונה לשני יהודים – או ר' יהודה בר עילאי, או ר' יהודה בן בבא.

 

צלופחד ירד לעולם הזה, כר' יהודה בר עילאי, מה שכתוב כאן 'מעשה בחסיד אחד' – זה ר' יהודה בר עילאי.

 

הוא עבר לפני השדה שלו, וראה שנפרצה גדר ונמלך עליה לגודרה ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה ונעשה לו נס ועלתה בו צלף... כי ר' יהודה בר עילאי, הוא צלופחד המקורי!

 

לכן הגמרא מספרת, רק על התנא ר' יהודה בר עילאי שישב בטלית המצויצת - כי הוא צלופחד המקורי - הוא זה שחילל שבת ובשבילו נתן ה' את מצוות ציצית.

 

לכן הקפיד ר' יהודה בר עילאי (הגילגול של צלופחד) להתעטף בסדין המצויץ, כדי לתקן את מה שעשה צלופחד, כתוצאה מזה, שלא הייתה לו ציצית!



מהו החותם של המלך? רוצה לדעת?!>>>לחץ כאן

למאמר הבא