דברים- "ותרגנו באהליכם"
אל בדבר ארץ ישראל? הרי הקב"ה מבטיח להם שהם באים אל ארץ טובה, מהו אם כן החשש?! "משל ונמשל של המגיד מדובנא" שמביא הרב ישראל ברונשטיין בספרו לביאור החשש...
"ותרגנו באהליכם"
משל למה הדבר דומה:
אדם אחד נהג בחסידות גדולה. פרש והתנזר מכל הבלי עולם הזה. כל ימיו היה יושב בתעניות וסיגופים מתעלה ומתקן את דרכיו..בהגיע העת בא שדכן והציע שידוך לבנו של החסיד את בתו של אחד מעשירי העיר הסמוכה שהיה גם בעל חסד ובן תורה.
בני זה - אמר החסיד - הוא בני היחיד על כן אני מבקש לראות את המחותנים לפני שאסכים לשידוך. נסע החסיד אל העיר הסמוכה שם פגש במחותנים ומצאו חן בעיניו מאוד. על אתר סיכמו ביניהם את פרטי השידוך. שב החסיד אל ביתו ושם ערך סעודה גדולה לכל משפחתו כהודאה לה' יתברך על השידוך שזימן לבנו.
ספר נא מעט- הפצירו בו קרביו- מה ראית? המחותן שה' זיכה לנו - השיב החסיד ופניו קורנות - הליכותיו נעימות ועינו טובה בכל. והמחותנת? שאלו הקרובים.
ברוך ה' - השיב החסיד- גם היא אישה עדינה וצדקנית.
והכלה?- המשיכו הקרובים ושאלו - מה בדבר הכלה? הכלה - השיב החסיד - אומר רק שמעודי לא ראיתי בריאה כזאת! "רחוק מפנינים מכרה"! כאשר שמע החתן את דיברי אביו פרץ בבכי... מדוע אתה בוכה? תמהו בני משפחתו - האם לא שמעת את השבחים שאביך משבח על הכלה המיועדת?!
דווקא מפני כך אני בוכה - השיב החתן - כי אבי הוא צדיק גדול ופרוש מכל הבלי העולם הזה ואם אמר שמעודו לא ראה בריאה כזו סימן הדבר שהכלה מורגלת בתעניות וסיגופים... משום כך הוא מרבה לשבח אותה!...
כן הוא גם הנמשל - אמר המגיד מדובנא:
בני ישראל ידעו כי מידותיו של הקדוש ברוך הוא הם חסידות ופרישות וכך גם מתווה את הדרך הנכונה ליראיו וכמו שכתוב בתורה במסכת אבות: "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה"...
משום כך כאשר הקדוש ברך הוא הוא משבח את הארץ כי טובה היא הבינו כולם כי כפי הנראה היא טובה לחיי צער...
זהו פירוש הכתוב: "ותרגנו באהליכם", תרתם אחר גנות הארץ שהקדוש הרוך הוא קורא אותה "טובה"!...
למאמר הבא