עקב- כל סתירה מצילה חיים...

בארים שהקב"ה מייסר אותנו כפי שאבא מייסר את הבן שלו. הבעיה שלנו אין את אהבת הייסורים... סיפור על נפוליאון הממחיש שכל סתירה - מכה מהקב"ה מצילה חיים...

 כל סתירה מצילה חיים...

 

"כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מיסרך"


הקב"ה מייסר אותנו כפי שאבא מייסר את הבן שלו. הוא בוחר בקפידה את העונש ומעדיף לתת מעט מעט ייסורין מאשר כמות גדולה של ייסורין במכה אחת עד שהאדם יחוסל לגמרי...


הבעיה שלנו, אין את אהבת היסורים. אילו היינו יודעים שזה טוב לנו היינו מתחננים לה' שיביא לנו אותם...

 


משל למה הדבר דומה:

 

לאימא שאחרי המון שנים בא לה ילד בשעה טובה ומוצלחת. לכשגדל יצאה עימו ל"שופינג" נכנסה לחנות ביצים ותוך כדי שהיא מדברת עם המוכרת הילד שבר כמה תבניות.

כשהמוכרת הבחינה בזה החלה לצעוק...

 

אמרה לה האימא: אל תצעקי, אני אשלם את הכול כולל הניקיון שיש לעשות כאן. המוכרת שתקה. מה קרה? משלמים לה על זה, אז הכול בסדר?!


אם כך, האם ניתן לומר שהמוכרת מוכנה שכל יום ישברו לה את הביצים וישלמו לה?

בוודאי שלא!!!.

 

מדוע?

 

התשובה - היא לא אוהבת את הבלגן הזה, אבל אם זה כבר הגיע, ומשלמים על זה אז אין בעיה...

 


הנמשל ברור מאליו:

 

אין לנו אהבת ייסורים. אך אם הקב"ה כבר מביא עלינו דבר מסוים, ברור שזה לטובתנו. אילו היינו מבינים את הערך היינו מתחננים לייסורים הללו.

 

לפעמים מכה מאת ה' מצילה אותנו...


נביא סיפור שימחיש זאת:

 

מסופר שנפוליאון רצה לכבוש עיירה בשלטון רוסי ולא הצליח. החליט לקחת חייל שיודע רוסית, להלבישו בבגדי גנרל ולשמש שוליה שלו ולחדור לעיירה, ולראות מה קורה.

 

לפתע אחד החיילים גילה שזה נפוליאון והראה לחבריו תוך שהוא מצביע עליו.

 

מה עשה אותו גנרל כדי להציל את נפוליאון? צעק עליו - "אתה לא רואה שנגמרה לי הבירה?!" והכה אותו 2 סטירות בפרצוף, וכך הבינו האחרים שזה לא נפוליאון.


כשחזרו לממלכה בחזרה הגנרל ביקש סליחה, אמר לו נפוליאון: הסטירה שלך הצילה את חיי...

 

כל סתירה מצילה חיים...



למשל ונמשל נוסף>>>לחץ כאן

למאמר הבא