עקב- איך תגיב להרבה מצוות?

ם דש בעקביו'? למה התכוון דוד המלך שאמר (תהילים יט): "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים:גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב..."? משל ונמשל נפלאים המסבירים את הדרך הנכונה בקיום מצוות...

איך תגיב להרבה מצוות?

 

בפרשת השבוע פותחת התורה:

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ".

 

מבאר רש"י - והיה עקב תשמעון.

אלו המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון.

 

השכר שמובטח כאן בפרשה, עוסק במצוות שאדם דש בעקביו.

 


מה הכוונה בדיוק ל'מצוות שאדם דש בעקביו'?


 

יש הרבה מפרשים המתעסקים בשאלה הזו, ה"שפת אמת" מבאר על פי מדרש:

דוד המלך אומר (תהילים יט): "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים:גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב..."

 

מבאר "השפת אמת":

 אמר דוד המלך: "מה שאני מצליח לשמור על המצוות החמורות, זה נובע מהשמירה על המצוות הקלות!".

גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם – אתה יודע כיצד אני מצליח להישמר במצוות החמורות? בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב – אם אני מתחיל להישמר במצוות הקלות ואינני מזלזל בהם, כך אני מגיע גם לשמירה על המצוות החמורות.

 

יש הרבה אנשים שבמצוות החמורות הם נזהרים, אבל במצוות הקלות הם פחות נזהרים.

 

הכל תלוי ביחס שלנו למצווה, ישנם כאלה השמחים כשיש הרבה מצוות – כך הם מרגישים יותר מחוברים לה' יתברך...

 

לעומתם אלו הרואים בכמות גדולה של מצוות עול וסבל... ומחכים שיוכלו לנוח מהם כבר...

 

איך אדע מה הוא היחס שלי למצוות?

 

התשובה תובן על פי משל שהביא הרב רוזנבלום:

 

אחד נשלח על ידי אשתו לסופר הגדול שבאזור התעשייה בעיר. הוא מכיר את הדוחק והצפיפות שם, לכן בחר את יום שני בצהריים שכמות הקונים דלה מאוד.

 

כפי שציפה, הסופר הגדול ריק מאדם, הקופאיות מדברות וצוחקות והאווירה נינוחה...

 

לפתע בזווית העין הוא קולט את הקופאי האחרון יושב, רכון על המחשב ופניו זעופות. לא רק שאיננו רגוע אלא הוא מדבר בטלפון בעצבים...

הוא עשה את הקניות וחזר לביתו.

 

 

לאחר כשבועיים עת התקרב החג, הוא יצא שוב לקניות. כבר מהחנייה הוא הבין מה קורה בפנים...

 

הסופר היה הומה אדם, אין מקום לזוז, העגלות עמוסות והקופאיות כורעות תחת העומס הרב...

 

חשב לעצמו אותו יהודי – "אם הקופאיות בלחץ מי יודע איך נראה הקופאי הרגזן?!"...   

 

לפתע הוא קולט אותו בזווית העין – עומד בצד מחייך ומאושר. מסביר פנים ללקוחות ונינוח מתמיד.

 

לקח לו שנייה להבין ואז 'נפל לו האסימון': "זה בעל הבית!"...

 

כאשר הקופות היו ריקות הוא היה עצבני...הוא מושקע שם – כל עתידו מונח על הלקוחות שלו...


אך כאשר הן מלאות – הרי שמובטח לו שכר גדול ועל כן הוא מאושר...

 

 

כן הוא הנמשל:

 

בחן את עצמך! כיצד אתה מגיב לסדרה של מצוות אם אתה מאושר הרי שאתה מתנהג כבעל הבית המבין שהרווחים כאן עצומים...

 

אך אם הנך מרוגז, הרי שאתה סתם קופאי – המצוות הם בעקב שלך... אין לך בעלות וכנראה שגם השכר לא משהו...



לסיפור עם מוסר השכל>>>לחץ כאן
למאמר הבא