כי תצא- האם לבלעם מגיע שכר על הברכות?

ישראל ולבסוף בחסדי ה' מברך את ישראל. האם יכול לטעון הוא שמגיע לו שכר בעבור הברכות?! "משל ונמשל לפרשת כי תצא" של המגיד מדובנא (כפי שמובאים בספר: וקראת לשבת עונג) המביאים תשובה ניצחת לדרישתו של בלעם לתשלום...

האם לבלעם מגיע שכר על הברכות?

 

"ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך..."

 

יש להבין - שאל המגיד מדובנא זצ"ל:

שהרי לכאורה אין כאן המקום לספר מה היה סופם של קללות בלעם שהרי כאן מובאת רק הסיבה ש"לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'?!"

 

 אמנם - תירץ המגיד ניתן להבין את הדבר על פי משל:

 

סוחר אחד שב מן היריד בלייפציג ועגלתו עמוסה סחורה לעייפה. בדרך הגיע אל מקום אחד ובו גשר צר שהיה בחזקת סכנה. מכיוון שהייתה זו שעת לילה החליט הסוחר לא להסתכן, ללון במקום ולהמשיך בדרכו למחרת בבוקר השכם.

 

כצפוי, בבוקר השכם קם הסוחר וניגש לתת מספוא ותבן לסוסים והנה כאשר נכנס לאורווה ראה להפתעתו כי העגלה והסוסים נגנבו!...

 

החל הסוחר לבכות בכי גדול על סחורתו היקרה ועל הסוסים היקרים והנאמנים שנגנבו... בלית ברירה שם הסוחר את שקו על שכמו ויצא אל הדרך רגלי...

 

כאשר עבר הסוחר מרחק של שלוש פרסאות ראה לפתע עגלון אחד נוהג בעגלתו! מיהר הסוחר והשיג את העגלון שהכיר את הסוחר ומשום כך השיב את העגלה המלאה לבעליה ללא אומר ודברים.

 

קיבל הסוחר את המושכות לידיו ללא אומר ודברים. כאשר ראה הגנב את טוב ליבו של הסוחר הרהיב עוז ובקש שכר על כך שהעביר את הסוסים והעגלה את הגשר המסוכן באשר טרחה רבה הייתה כרוכה בכך...

 

כאשר שמע הסוחר כן הרים את ידיו וסטר לגנב על לחיו! גנב שכמותך! צעק הסוחר - האם לטובתי העברת את הסוסים בדרך הקשה?! לא מיניה ולא מקצתיה! אתה עשית מעשה גנב והקב"ה ברחמיו השיב לי את ממוני...

 

אולם לך לא מגיע פרס על כך!...

 

כן הוא גם הנמשל:

 

אמר המגיד - בלק שכר את בלעם שיקלל את ישראל והקב"ה ברחמיו הפך את הקללות לברכות ואם כן עלול בלעם לטעות ולבקש את שכרו, שהרי על ידו באו הברכות לישראל.

 

על כן מסיים הכתוב ומסביר "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך" - לא על ידו של בלעם באו הברכות לישראל אלא הקב"ה הפך אותן לברכות באהבתו את ישראל!... 




שיחה לפרשת כי-תצא>>>לקריאה לחץ כאן

למאמר הבא