כי תצא- 'אויבו מספר אחד של האדם'

ה הכי הרבה מצוות" זו הפרשה בריבוי מצוות 'עשה' ו'לא תעשה' 74 מצוות. והיא פותחת בפסוק: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ" איזו מלחמה? מי האויב? ביאור נפלא של חז"ל על "כוחו של היצר הרע", "נחישותו של השטן" ו- "כיצד מפיל היצר הרע את האדם" נשגב ככל שיהיה עד יומו האחרון... "האם הקב"ה נתן לנו כוחות להתמודד מול מלאכים?" "פרשת כי תצא וחודש אלול"

"אויבו מספר אחד של האדם" 

 

בפרשה שלנו, יש ריבוי מצוות באופן מיוחד, יש בה 74 מצוות.

 

הפרשה פותחת בפסוק: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ".

 

הרב ברוך רוזנבלום מביא את שאלתו של הכלי יקר, וכך גם שואל החיד"א (בנחל קדומים):

מדוע הפסוק פותח ביחיד וממשיך ברבים  - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ 


כתוב אֹיְבֶיךָ = אויבים רבים, וההמשך וּנְתָנוֹ (= יחיד) ה' אֱלֹוקיךָ בְּיָדֶךָ. והלא אם יש אויבים רבים, היה לכתוב לומר: ונתנם ה' אֱלֹוקיךָ בְּיָדֶךָ, הם הרי אויבים רבים?!...

 

 

 

התשובה של שניהם אחת היא, כל אחד וסגנונו, כל אחד ורעיונו:

 

כותבים לנו רבותינו, שהפסוק הזה בא לרמוז על מלחמת היצר הרע.

 

כותב לנו, בעל חובת הלבבות, בשער ייחוד המעשה: היצר הרע נקרא – 'אויבו מספר אחד של האדם'.

 

הקב"ה מבטיח לנו כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ – אם תחליט לצאת למלחמה אזי וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ.

 

רבינו יונה בתחילת ספרו (שערי תשובה) כותב

"והתבאר בתורה כי יעזור השם לשבים כאשר אין יד טבעם משגת. ויחדש בקרבם רוח טהור להשיג מעלות אהבתו" – כאשר אדם רוצה לשוב בתשובה, כאשר אדם רוצה לצאת לקרב, הקב"ה ייתן לו סיעתא דישמייא , שאין יד האדם משגת. יד בן-אדם רגיל, לא יכולה להגיע לזה, צריך סיעתא דישמייא מיוחדת לזה...

 

הגמרא (מסכת קידושין ל, ב וגם במסכת סוכה נב) מביאה

"ואמר ר''ש בן לוי  יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהילים לז-לב): "צופה רשע לצדיק ומבקש המיתו" ואלמלא הקב''ה עוזרו אין יכול לו שנאמר: "אלוקים לא יעזבנו בידו".

 

צריך לדעת, שיצר הרע הוא מלאך, ואנחנו בני-אדם, והקב"ה דורש מאיתנו, להתמודד מול מלאך...

 

הגמרא (מסכת בבא-בתרא) קובעת:

"הוא השטן הוא מלאך המוות"... זה אותו אחד!. יורד ומחטיא, עולה ומקטרג, יורד ונוטל נשמה...

 

עלינו לדעת, שהקב"ה נתן לנו כוחות להתמודד מול מלאכים.

 

חובת הלבבות (שער ייחוד המעשה, פרק ה) כותב: 

חסיד אחד פגש באנשים שחזרו מן המלחמה, עטורי תהילה וניצחון , והם היו זכוכי דעת , כל-כך 'מבסוטים' מהניצחון. 

 

אמר להם: "חזרתם מן המלחמה הקטנה, צפו למלחמה גדולה"...

 

 

המלחמה מול יצר הרע, זו המלחמה הגדולה!

 

 

היצר הרע , הוא אכזר מאין כמותו. כל אויב אחר, ברגע שתנחיל לו מפלה פעם אחת, הוא יעזוב אותך לכמה ימים... לא כן אצל היצר הרע - אין לו שום סנטימנטים לביזיונות... ניצחת אותו ב – 12 בצהריים, ב -12:15 הוא חוזר... 

 

ניצחת אותו ב – 12:15,  ב – 12:30 הוא מופיע בשעריך... הוא לא מניח לך לרגע. 

 

זה אויב קשה, זה אויב אכזר, הוא לא משאיר שום אדם, לא צעיר ולא זקן, לא עבריין ולא צדיק. 

 

הוא נטפל לכל אחד, ומנסה בכל רגע להפיל את האדם ואפילו עד הרגע שהאדם עוצם את עיניו...

 

לכן, יש אנשים שנוהגים לומר, בסדר הווידויים שלפני יום הכיפורים, שא חס וחלילה תיטרף עלי השעה, 'הריני כבר עכשיו מוסר מודעה, שאם חס וחלילה יצר הרע יפתה אותי להגיד דברים שלא צריכים להיאמר בשעת פטירתי, לא תהיה להם שום משמעות...' כיוון שעד הרגע האחרון של האדם הוא לא עוזב אותו.

 

 

בספר לב אליהו (הקדמה, שבילי לב) מביא את אחד הסיפורים שסיפר ר' אליהו לופיאן זצ"ל:

הוא מספר שם, שבעיר שלו היו שתי אחיות מסוכסכות, ולא דיברו 30 שנה.
אחות אחת עמדה למות רח"ל, וביקשה מבני המשפחה לקרוא לאותה אחות שהיא לא דיברה איתה 30 שנה. 


ההתרגשות גדולה, לפני שהיא הולכת למות, "עושים סולחה" - מה יכול להיות יותר טוב מזה...

 

קוראים לאחות, היא מתלבשת יפה, הולכת להיפרד מאחותה הגוססת....


היא באה לאחותה ששוכבת בטיפול נמרץ... אחותה הגדולה מבקשת מכולם לצאת החוצה... רק שתי האחיות בחדר... בכוחותיה האחרונים היא רומזת לה "תתקרבי אלי לאוזן, כי קשה לי לדבר, אני רוצה להגיד לך משהו"...
התקרבה אליה לאוזן... וזו מסמנת בידה: "יותר נמוך"...

עד שאוזנה הייתה על פתח הפה שלה, היא מתרוממת, נותנת לה נשיכה באוזן... ונופלת... 

תוך שהיא מפטירה: "זה בכדי להשאיר לך מזכרת, לפני שאני הולכת מפה"...

 

זועק היה ר' אליהו לופיאן: היא הולכת למות, היא כבר בנשימות האחרונות, מה מעיק לה?!.. לתת תזכורת לאחותה... "תזכרי שהייתי פה פעם"...

 

היא כבר על ערש דווי מה מעניין אותה? התזכורת לסכסוך עם אחותה!... היצר הצליח לנצח אותה גם בשעותיה האחרונות...

 

חז"ל הפליגו בשבח הכהן הגדול: 

אין לך אדם שקיבל חותמת בכל שנה שהוא בסדר, מלבד הכהן גדול.

אם במוצאי יום הכיפורים, הכהן הגדול יצא בשלום בלי פגע מבית קדש הקדשים, היה זו כביכול "חותמת" שהוא בסדר.

 

נזכיר, שחותמת מעין זו הייתה גם לעם ישראל בכל יום לפי איסוף המן במדבר (אם הוא צדיק בפתח הדלת בינוני - המן נמצא בחצר הבית ואם חטא ונחשב לרשע באותו היום מצא את מזונו בשדה) הם היו יודעים כל לילה מה מצבם מהבחינה הרוחנית. 

 

אדם אחד, שנקרא יוחנן כהן גדול, במשך 80 שנה קיבל "חותמת" שהוא בסדר, ובסוף ימיו, לאחר שמונים שנה של כניסה ויציאה מקדש הקדשים נעשה צדוקי.

 

נשאלת השאלה:

הייתכן אדם למעלה מגיל מאה, הוא נעשה צדוקי?!

 

התשובה היא:

יצר הרע לא מזניח, לא כהן גדול ולא כהן הדיוט, לא לאחר 50 שנה, ולא לאחר 80 שנה. הוא לא מניח לאף אדם יהיה הגדול שבהם...

 

יצר הרע אפילו נותן כוחות לאדם לעבור עבירה - כוחות של מלאך!

מה שאדם רגיל, לא מסוגל לחשוב על בכלל דעתו לעשות, יצר הרע נותן לו כוחות של מלאך לעשות עבירות. 

 

כפי שמספרת הגמרא (סוף מסכת קידושין פא, א): 

 

ר' עמרם חסידא, הניח בנות שבויות בביתו במעלה הגג. בכדי לטפס ולהגיע אל הגג, היו צריכים לשאת סולם שרק עשרה אנשים יכולים להרימו. 

 

לאחר שהשבויות התמקמו בגלריה העליונה, הסיתו את הסולם מהמקום והלכו להם. באמצע הלילה גברה עליו תאוותו, והוא לבדו הרים את הסולם  שעשרה אנשים אך לפני כמה שעות הניחו הרחק משם (הוא עלה במעלה הסולם תפס את עצמו ברגע האחרון וזעק: "אש בביתו של עמרם חסידא"... עד הגיעו תלמידיו והוא ירד...)

 

שאלה:

איך אפשר שיהודי מבוגר ירים סולם ב12 בלילה, שרק בשעה 6 בערב, הרימו אותו עשרה אנשים בקושי? איך ר' עמרם חסידא, הרים את הסולם לבדו?!

 

התשובה פשוטה:

שיצר הרע ניכנס בך, אתה מקבל כוחות של מלאך! הוא נותן לך כוחות!

 

 

כותב הכתב סופר:

 זה מה שכתוב בפסוק: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ"  – דע לך, שהשטן = יצר הרע, יש לו הרבה צורות. כפי שמביאה הגמרא (מסכת סוכה נב)שכל אחד קרא לו שם: 

אחד קרא לו רע, אחד קרא לו ערל, אחד קרא לו טמא, אחד שונא, אחד מכשול, אחדצפוני... 

 

יש לו מלא שמות שמבטאות צורות, אבל זה אותו אויב, זה אותו מלאך, זה אותו יצר הרע.

 

על פי זה מסביר ה'כתב סופר' את השאלה בפסוק:

 

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ (= ברבים) דע לך!!! האויב הזה, יש לו הרבה צורות. 

וּנְתָנוֹ (=ביחיד) ה' אֱלֹוקיךָ בְּיָדֶךָ שלא תתבלבל - זה אותו אחד!.

 

הוא בא כאויב, בכל מיני צורות, הוא בא לתקוף בכל מקום שמזהה אצלך חולשה, אבל הוא בסך-הכל אחד... 



ל- "וורט לפרשת כי תצא">>>לחץ כאן

למאמר הבא