כי תצא- חוסר ביטחון זו עבירה!

חמה ונחשב לאחד הצדיקים שבדור (שהרי כל מי שהייתה בידו עבירה חזר בציווי כהן המשוח מלחמה) הייתכן שאדם צדיק שכזה, יוצא למלחמה ורואה אשת יפת תואר?! ביאור נפלא של הספר שו"ת גבעת הלבונה באופן של "מצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה"...

חוסר ביטחון זו עבירה!


ישנו כלל שמופיע במסכת אבות: "מצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה".


פותחת הפרשה: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה"

 

שואל הספר שו"ת גבעת הלבונה:

חז"ל מבארים כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ כנגד אויבך – אני לא מבין, הרי מי יוצא למלחמה? רק הצדיקים שבדור! (כל מי שהייתה בידו עבירה חזר בציווי כהן המשוח מלחמה) איך יכל להיות, שאדם צדיק שכזה, יוצא למלחמה ורואה אשת יפת תואר?!

 

יתרה מזו, ישנה הבטחה של התורה הקדושה! אם הם ילכו לאשת יפת תואר - מבטיחה לך התורה, שאם אתה מכניס את האיש הזאת הביתה, יצא לך מזה בן סורר ומורה...

 

איך זה מסתדר שיוצאים צדיקים למלחמה, ובסוף יוצאים עם אשת יפת תואר?!

 

כותב הספר דודאי יעקב התשובה פשוטה מאוד:

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ"... אומר המדרש – כנגד אויבך. אם האדם היוצא למלחמה, בביטחון מוחלט בקב"ה – לא היה מגיע לזה. אם היינו בוטחים בקב"ה, כשהיינו יוצאים למלחמה - לא היתה מגיעה אשת יפת תואר!

 

באה התורה ללמד אותך – שאם יצאה אשת יפת תואר, זה סימן שה – "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" - היה פגום!

 

אם ה- כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה היה נקי מדבר פגום, לא הייתה באה אשת יפת תואר!

אם אתה רואה שיצאה אשת יפת תואר, סימן שגם היציאה למלחמה לא הייתה נקייה, שם יש את נקודת התורפה!

 

כשיש  לך עבירה מעיד הדבר שהיא הגיעה כתוצאה מעבירה קודמת. אם הגעת צדיק למלחמה – נקי מעברות ובכל זאת ראית וחשקת באשת יפת תואר כנראה שעצם היציאה למלחמה הייתה מלווה בעבירה של חוסר ביטחון בה'...




ל- "וורט לפרשת כי תצא">>>לחץ כאן

למאמר הבא