כי תצא- כבוד לעשירים?!

ֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹוקִים חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ" המסביר מדוע רבי יהודה הנשיא ורבי עקיבא היו מכבדים עשירים...

כבוד לעשירים?!


הגמרא במסכת עירובין (דף פ"ו ע"א) מספרת שרבי יהודה הנשיא ורבי עקיבא היו מכבדים עשירים.

 

נשאלת השאלה:

הלוא הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ז' הלכה ג') פוסק שאדם צריך לעשות תשובה לא רק על דברים שיש בהם מעשה, אלא גם על עצם הנטייה של רדיפת הממון - כיצד אם כן, זה מתיישב עם הכבוד שהעניקו רבי ורבי עקיבא לעשירים?!

 

בנוסף מדוע מצווה אותנו הנביא בשם השם: "אַל יִתְהַלֵל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ"?!

 

 

התשובה בעצם די פשוטה:

 הגמרא עצמה מנמקת את מנהגם של רבי ורבי עקיבא מכוח הפסוק בתהילים (סא, ח): "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹוקִים חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ" שמתפרש כך בלשון הגמרא:

 

אימתי "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹוקִים"? בזמן ש"חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ"

 

מפרש רש"י: שזה בזמן שיש בעולם עשירים שגומלים חסד ומזמנים מזונות לעניים וכו'.

 

משמעות הדברים:

רבי ורבי עקיבא לא כיבדו את העשיר תודות לכסף שיש לו, אלא תודות לכסף שאין לו, כלומר, הכסף שהוא תרם לעניים!

 

 

הקב"ה בחר לחלק את מזון הנצרך דרך העשיר, וכאשר ממלא העשיר את תפקידו אזי מגיע לו כבוד. ושוב, לא בגלל עצם העושר, אלא בזכות הפעולות הטובות נעשות עם אותו עושר...



למאמר הבא