ניצבים- ללכת עם השיירה

יכורי משה' בשם הרב קמינצקי זצ"ל לבאר "מדוע בפרשת כי תבוא, כל הקללות הם בלשון יחיד, ובפרשת בחוקתי, הקללות הם בלשון רבים?". ומה הפשר המכתב שבראש חודש אלול, היה הסבא מקלם, תולה על דלת הישיבה?...

ללכת עם השיירה

 

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹוקיכֶם"

 

ספר ביכורי משה, בשם הרב קמינצקי מביא רעיון נפלא: 

האור-החיים הקדוש, בפרשת כי תבוא  שואל – למה משה רבינו בפרשת כי תבוא, אומר מאה קללות חסר שתיים, מבלי אף מילה אחת של נחמה? רק קללות?!

 

עד כדי כך שמזהיר משה (דברים כח, סח): "וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה".

 

ומבאר שם רש"י - ואין קנה - כי יגזרו עליך הרג וכליון. מדוע?

 

 

משווה האור-החיים הקדוש לפרשת בחוקתי ששם הקב"ה משמיע קללות ומזהירם במידה ולא ישמעו לתורה... וכך נאמר שם (ויקרא כו, מד): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹוקיהֶם" -  מבטיח הקב"ה, גם אם תהיו בגלות, ואעניש אתכם אף על פי כן: "וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹוקים אֲנִי ה'" – שם יש הבטחות, יש מילות עידוד בסוף!

 

ואילו בפרשתינו משה רבינו אומר 98 קללות, ללא אף מילה אחת של עידוד מדוע?!

 

עוד שואל האור-החיים הקדוש: 

בפרשת כי תבוא, כל הקללות הם בלשון יחיד, ובפרשת בחוקתי, הקללות הם בלשון רבים. מה מונח כאן?

 

משיב האור-החיים הקדוש: 

בפרשת בחוקתי, כשהקב"ה אמר קללות לעם ישראל, בלשון רבים, הוא דיבר לכלל ישראל. כאן, משה רבינו מדבר, מאה חסר שתיים - אלו קללות ליחיד שחטא, לו - אין הבטחה, שמישהו יגאל אותו... 

 

הסיבה לשוני:
אם חלק מהציבור חטאו, אז יתר הציבור, יכול להגן עליהם - כלל ישראל מוגן.


הקב"ה, שמקלל 49 קללות, בסופם יש דברי נחמה, כיוון  שכלל ישראל בטוח שהוא מוגן... 

 

אבל, פרשת כי תבוא, שמדובר שם ליחידים - לאלו אין הגנה, הם לא יכולים להיות סמוכים ובטוחים שלא יקרה להם כלום... ולכן כאן אין דברי נחמה.

 

לפי זה, מבאר הספר ביכורי משה, ביאור נפלא:

משה ראה שהוריקו פניהם.

אמרו לו בני ישראל: "כל כך הרבה קללות?! מי יכול לעמוד באלה?!"

אמר להם משה: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹוקיכֶם הרבה הכעסתם עם המקום, ולא עשה עמכם כליה".

 

דעו לכם, ליחיד שחטא אין תקנה, ולכן, אם אתם רוצים לדעת איך אפשר להינצל, זה רק בדרך אחת: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹוקיכֶם – אם כולם ביחד מתייצבים לדין - אם כלל ישראל מאוחדים, ב"ביחד", יש אפשרות להינצל... כיחידה אתם מוגנים!

 

על פי זה, נבין את דברי המדרש (תנחומא פרשת נצבים, א):

דָּבָר אַחֵר, אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם, מָה הַיּוֹם מֵאִיר פְּעָמִים וּמַאֲפִיל פְּעָמִים, אַף אַתֶּם כְּשֶׁאֲפֵלָה לָכֶם, עָתִיד לְהָאִיר לָכֶם אוֹר עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה לְךָ ה' לְאוֹר עוֹלָם (ישעיה ס, יט). אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד). בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אִם נוֹטֵל אָדָם אֲגֻדָּה שֶׁל קָנִים, שֶׁמָּא יָכֹל לְשָׁבְרָם בְּבַת אַחַת. וְאִלּוּ נוֹטֵל אַחַת אַחַת, אֲפִלּוּ תִּינוֹק מְשַׁבְּרָן. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאֲלִין עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו וְגוֹ' (ירמיה נ, ד). כְּשֶׁהֵן אֲגוּדִים, מְקַבְּלִין פְּנֵי שְׁכִינָה.

 

בראש חודש אלול, היה הסבא מקלם, תולה על דלת הישיבה בקלם מכתב:

 

 'דעו לכם, שחודש אלול, כמוהו כאדם שנכנס למדבר ששורץ חיות טורפות. הדרך היחידה לעבור את חודש אלול בשלום, זה רק אם מצטרפים לשיָרה. 

בשָיָרה, הציבור מוגן'...



משל ונמשל לפרשת השבוע ניצבים>>>לחץ כאן לקריאה

למאמר הבא