ניצבים- "שלום יהיה לי?!"

מיד לאחר פרשת הקללות שבכי-תבוא?. "מה הקשר בין פרשת ניצבים לראש השנה?". "משל ונמשל של המגיד מדובנא" המבארים את העוצמה של הקללות דווקא לפני יום הדין - ראש השנה...

 "שלום יהיה לי?!"

 

התורה מתארת את השומע את פרשת הקללות ואינו חושש:

"וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה"

 

והעונש המובטח:

"לֹא יֹאבֶה יְהוָה סְלֹחַ לוֹ...וּמָחָה ה' אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם".

 

שואל המגיד מדובנא זצ"ל:

לשם מה יש צורך להפחיד את האדם בכל כך הרבה קללות?! 98 בפרשת כי תבוא ועוד 49 בפרשת בחוקותי - סך הכל 147 קללות?!

 

והוא משיב כדרכו בצורה של משל למה הדבר דומה:

 

למלך שבנו היחיד - 'יורש העצר' חלה במחלה נוראה. טובי הרופאים לא מצאו מזור למכתו... המלך נואש - בנו גוסס לו בין הידיים...

 

והנה הגיע רופא צעיר והבטיח למלך כי בידו לרפא את בנו. המלך הבטיח לו: "היה ותצליח כל אשר תשות עלי אתן!"

 

הרופא נכנס לחדר ולאחר סדרת בדיקות מקיפות קבע: "לבנך יש פצע מוגלתי במעיים. במידה ויקיא 10 פעמים  יחזור לאיתנו! - הפצע יתפוצץ והמוגלה תצא בהכאה..".

 

המלך התרגש ושאל: "ואיך אגרום לו להקיא?!" אמר הרופא: "שני כדורים יעשו את העבודה!". המלך ספק את כפיו והכריז: "הבן שלי אסטניס הוא לא שותה כדורים!!! - תן לו זריקה!"  

מצטער אדוני המלך - אין זריקה לזה - רק כדורים!" - אמר הרופא.

 

המלך חייך חיוך עצוב, הבעת פניו אמרה שהאופציה הזו לא באה בחשבון... הרופא שלף פנקס מרשמים וביקש מהרוקח המלכותי להביא כ- 150 כדורים.

 

המלך פנה אליו בקול: "דוקטור כנראה לא הבנת הבן שלי לא ישתה את זה!" - הרופא לא הגיב - הכדורים בינתיים הגיעו - והרופא החל מפרק, טוחן אחד אחד ושם את האבקה בכוס שלידו...

 

שוב פנה המלך לרופא ואמר: "דוקטור מה לא הבנת?! הבן שלי לא ישתה את זה גם בצורת דייסה וגם אם תערבב את זה במעדן חלב!..." - הרופא לא הגיב.

 

משסיים את המלאכה, החל לפזר את האבקה על המיטה מסביב ראשו של הילד.

 

לא עברו 10 דקות ובן המלך החל להרגיש בחילות ולהקיא... וכך עשה הרופא 10 פעמים עד שהפצע שבמעיים התפוצץ ובן המלך ירק דם ומוגלה. אז אמר הרופא למלך: "מנוחה של יומיים והילד בריא לחלוטין!..."

 

זהו המשל והנמשל ברור מאליו:

 

"אתם ניצבים היום כולכם" - ראש השנה הוא יום בו כולנו מתייצבים לדין. אילו הייתה לנו יראה מיום הדין כפי שנאמר: "מה ה' אלוקיך דורש מעימך? כי אם ליראה.

 

אך הבעיה שאין לנו יראה - לא השכלנו להבין את משמעותו של יום הדין. מה עושה הקב"ה לאלה שלא מסוגלים לבלוע את כדור היראה? מפזר להם 147 קללות על מנת שיכנס הפחד בליבותיהם...

 

מי שחושב שהוא יבוא ליום הדין בתחושה של: "שלום יהיה לי" - "אני יש לי כתיבה וחתימה טובה!"... לאחד כזה אין תקנה! ולכן: "לא יאבה ה' סלוח לו"...

 

אנו בפתחו של יום הדין מי שדואג יכול להרוויח שנה שלימה...


למאמר הבא