האזינו- כעס על הבנים

ר על החשש מי"ג מידות הרחמים שדווקא מידת הרחמים תהיה לנו לרועץ... ביאור נפלא לפרשת האזינו מדוע דווקא מפני רחמיו וחסדיו המרובים של הקב"ה אנו עלולים לעורר את רוגזו

כעס על הבנים

 

"וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו"

 

 באחד מדרשותיו הביע ר' יצחק בלזר רעיון כזה:

אנו פונים בתפילותינו אל מידת הרחמים ומבקשים רחמי שמים. ואולם יש לחשוש מאוד שדווקא מידת הרחמים תהיה לנו לרועץ.

 

משל למה הדבר דומה:

 

ליהודי העובר בשוק ורואה שיכור מתגלגל בביבים ועושה מעשים מכוערים, אז תלוי הדבר:


אם השיכור הוא נכרי - אינו שם לב אליו כלל


אם השיכור הוא יהודי - הריהו מרחם עליו ומצטער על שיפלותו


אם השיכור הוא ידידו ואדם נכבד - הצער יותר גדול.


אולם אם יכיר שהשיכור הוא בנו - הרי דווקא בגלל אהבתו ורחמנותו עליו יהיה צערו לבלתי נשוא, ומתוך זה יתרגז עליו ועלול הוא לביישו ולהכותו, ככל אשר יגדלו רגשי הרחמנות והאהבה, כך יגדלו יותר רגשי הצער והרוגז.

 

 ולכן כאשר אנו אומרים בי"ג מידות "רחום וחנון ארך אפים ורב חסד" עלינו להתיירא שמא דווקא מפני רחמיו וחסדיו המרובים נעורר רוגזו, שדווקא אנו שנקראים בנים למקום ירדנו כל כך לשפל המדרגה, 


וזהו שאמר: "מכעס בניו ובנותיו". שהכעס גדול יותר כאשר הבנים הם אלו שחוטאים

(המאורות הגדולים(

למאמר הבא