וזאת הברכה- כשקשה מקבלים ברכה!

בדבר הקשה להם ביותר? כשם שהציע לגויים את הקשה ביותר להם?! לכאורה אין זו חכמה שישראל סמכו על הקב"ה לאחר שחזו בניסי מצרים - טבעי הדבר שבמצב כזה היהודים יסמכו על בורא עולם.

כשקשה מקבלים ברכה!


"וזרח משעיר למו"  

 

מבאר רש"י:

וזרח משעיר - שפתח לבני שעיר שיקבלו את התורה ולא רצו: הופיע - להם: מהר פארן - שהלך שם ופתח לבני ישמעאל שיקבלוה ולא רצו.

 

כשהקב"ה פנה והציע לגויים את התורה הוא הביא להם לדוגמא דווקא את הדבר שהכי קשה להם לקיים, וכפי כמפורט בספרי:

לעשו ששאל מה כתוב בה? אמר לו: "לא תרצח" "לא תגזול". אמר לו עשו: לא שייך כי זה נגד כל מהותי "ועל חרבך תחיה"...

 

וכן לישמעאל ששאל מה כתוב בה? ענה לו הבורא: "לא תגנוב". ענה לו ישמעאל: לא שייך כי נגד מהותו "והוא יהיה פרא אדם ידו בכל" שיהיה שודד וגנב...

 

וכן לעמון ומואב אמר "לא תנאף" אמרו, מהותן עריות הוא, ככתוב "ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן" והיאך יקבלו את התורה?!

 

ונשאלת השאלה:

מדוע הקב"ה הביא להם את הדוגמא הקשה להם ביותר?!

 

יש שמסבירים:

 שהקב"ה ידע שממילא הם לא מסוגלים לקבל את התורה ובעיקר את התורה שבעל פה לכן מיד הביא דוגמא שיראו שהתורה לא מתאימה להם...

 

אבל אם כן נשאלת השאלה:

מדוע הקב"ה לא פנה ליהודים בדבר הקשה להם ביותר? כשם שהציע לגויים את הקשה ביותר להם?!

 

התשובה פשוטה:

כיוון שהיהודים לא שאלו מה כתוב בה... הם סמכו על בורא עולם באופן מוחלט!

 

משל למה הדבר דומה:

 

אבא בא לילדיו כשידו האחת קמוצה ושאל אותם: "מי רוצה את המתנה שיש לי ביד?"

 

כל אחד מהבנים שאל אותו: "אבא מה יש לך בתוך היד?!" והוא ענה להם בתמימות: "נחש קטן!!!" מיד ברחו ממנו ואמרו "תודה רבה...ממש לא!!! לא רוצים!"...

 

חוץ מבן אחד שפנה לאביו ואמר: "אבא תן לי מה שבידך אני סומך עליך שמה שאתה נותן זה טוב בשבילי!"...

 

ואכן האבא חיבק אותו ונתן לו את המתנה שהייתה יקרת ערך...

 

כן הוא הנמשל:

 

עם ישראל היה סמוך ובטוח שה' נותן להם משהו טוב, ומיד אמרו כולם: "נעשה ונשמע". לכן הקב"ה לא פנה אליהם בדבר הקשה.

 

עם זאת יש לשאול:

הרי עדיין הגויים יכולים לצעוק שיש כאן הפלייה. שאין זו חכמה שישראל סמכו על הקב"ה לאחר שחזו בניסי מצרים - טבעי הדבר שבמצב כזה היהודים יסמכו על בורא עולם.

מה גם שישראל ראו מה זה חיי תורה הייתה להם דוגמה חיה משבט לוי שלמדו תורה כל הזמן בלי הפסקה...

 אז לכאורה נראה שעדיין הגויים יכולים לטעון להפליה ולחוסר הגינות?

 

אבל זה לא נכון!

 כי בכל מצב ובכל מקרה דווקא ליהודים יש קושי עצום לקבל דבר בתמימות ובלי לחקור ולשאול שאלות!!!

 

ומשה רבינו התחיל בשבח בורא עולם, אבל טמון בזה שבח עצום לבני ישראל וזה הגביר בו את כוח הברכה לברך את עם ישראל, כי מצא בהם זכות עצומה שבכוח הזכות יברכם.

 

ללמדנו, שאדם נמדד בדבר הכי קשה שיש לו, ודווקא אם הוא מתעלה מעל הקושי העצום האישי שלו אזי הוא מנצח את הכול!

למאמר הבא