ל"ג בעומר- הלכות ל"ג בעומר

מר. "למה נוהגים להדליק מדורה בלג בעומר"?. מדוע יש כאלו שנוהגים לעלות לציון רשבי כמה ימים לאחר ההילולא?...

הלכות ל"ג בעומר


א.    בל"ג בעומר מרבים בשמחה ואין אומרים בו וידוי ולא במנחה שלפניו.


ב.     יש נוהגים ללמוד שבחי הרשב"י, ויש ספרים מיוחדים לכך, ומנהגנו בס"ד ב"נ ללמוד ברבים המעשה דמסכת שבת (דף לג:) עם כל הלקחים ומוסרי ההשכל היוצאים משם וכן לקרוא באידרא על עניין פטירת הרשב"י ע"ה.

ג.       עורכים סעודה מכובדת ומדליקים נר לכבוד הצדיק.


ד.     נוהגים להדליק מדורה, והיא זכר לאש שליהטה סביב הרשב"י והחברים כשלמדו תורה, או זכר לאש שליהטה סביב ביתו של הרשב"י ביום פטירתו, או כעין נר נשמה גדול לנשמתו הגדולה של הרשב"י, או לרמוז לכחו הגדול בתורה שנמשלה לאש, שעליו יצאה בת קול משמים ואמרה "זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות".


ה.    רוקדים סביב המדורה ושרים לכבוד הרשב"י "בר יוחאי" "ואמרתם כה לחי" ושאר שירי התחזקות.


ו.       מדורות אלה בהחלט לא נועדו לצלות בהם תפוחי אדמה וכד', כאשר נהגו עמי הארץ המחפשים בכל חג את הגשמיות והתאוות מה ששייך אליהם אף אם אין זה שייך לחג, וכדַי בזיון וקצף.


ז.      יש נוהגים לדרוך את החץ בקשת ביום זה כמובא בספר המידות (בנים סג): דריכת הקשת בל"ג בעומר היא סגולה לבנים.


ח.    בזמננו עדיף להימנע מלעלות למירון בל"ג בעומר, מחמת הקושי הגדול שבשמירת העיניים שם בזמן זה מפני העומס הגדול שבעולים למקום קדוש זה, ואם כן יוצא שכרו בהפסד שבעתיים. ומנהג היראים לדבר ה' לעלות לציון תקופה קצרה לאחר ההילולא.



למאמר הבא