בינתיים קרא רבי שמעון בר יוחאי לאלעזר בנו וציווהו: לך אצל אלו האנשים, לפי שהם אנשי צורה (– היינו חכמים ואנשים גדולים) ויברכו אותך.
שמע אלעזר בקול אביו, ניגש אליהם ומצאם שדרשו בפסוקים, שאלו אותו החכמים: "מה אתה רוצה"?
השיב רבי אלעזר: אבא שלחני אל כבודכם כדי שתברכו אותי.
אמרו לו: "יהי רצון, שמה שתזרע – לא תקצור, וסחורה שתביא למכור – לא תוכל למכרה, וגם תוציא את הסחורה למקום אחר ולא תביאנה, וייחרב ביתך ויתקיים אושפיזך, יבלבל שלחנך, ולא תראה שנה חדשה".
חזר אלעזר לאביו רבי שמעון בר יוחאי ואמר לו: אבא, לא די שלא ברכו אותי אלא שהיו מצערים ומקללים אותי, וכך אמרו לי...
חייך אביו ואמר לו: כל אלו ברכות הם בני יקירי, ואני אפרש לך מה שאמרו לך:
שתזרע ולא תקצור – רמזו לך בזה שתוליד בע"ה בנים ולא ימותו.
ומה שאמרו לך:
שתביא סחורה ולא תמכרנה – רמזו לך לחתונות של ילדך: שתביא לביתך כלות לבניך, כי כן הוא הדרך שהכלה הולכת אצל הבעל. ולא ימותו בניך ויצטרכו הכלות לשוב אל בית אביהן.
ומה שאמרו לך:
שתוציא הסחורה למקום אחר ולא תביאנה – רצו לברך אותך ברמז לבנותך: שתוליד בנות ולא ימותו בעליהן ויצטרכו הבנות לחזור לביתך.
מה שאמרו לך:
שייחרב ביתך ויתקיים אושפיזך – ברכו אותך בחיים ארוכים: כי העולם הזה הוא רק כמו אושפיזא (אכסניה) שסופו למות. והעולם הבא הוא בית חיינו קבר שעומדים שם לעולם.
רצו לומר שאתה תהיה חי בעולם הזה בבית שאתה דר בו היינו כאושפיזא = כאורח, אבל ביתך ייחרב היינו קברך. שתחיה ולא תבוא לקבר כיוון שתחיה לאורך ימים.
ומה שאמרו לך:
שיבלבל שלחנך – נתכוונו על בניך הקטנים: על ידי הבנים והבנות שיהיו על שלחנך.
ומה שאמרו לך:
שלא תראה שנה חדשה – ברכו ברמז את רעייתך: שלא תמות אשתך ותישא אשה אחרת - ותצטרך לשמוח עימה שנה חדשה... וזוהי השנה ראשונה של נישואין.