ל"ג בעומר - למה שורפים בגד בהילולת רשב"י?
בספר
מסעי בני ישראל מבואר:
עשירי
צפת היו פושטים מלבושיהם העטורים בזהב וכסף ועשו מהם פתילות להדלקה של רשב"י.
בספר
'מסע מירון' של רבי מנחם מנדל רובין כתוב:
שלא
רק מטפחות נזרקו לאש, אלא כל אשר לו שמיכה נאה או כובע נאה השליך לתוך אגן השמן
בהילולת רשב"י במירון. גם כשמן זית יצקו לתוכו לכבוד התנא הקדוש, אז הגיעו
המדליקים ברגש של שמחה וטוב לב והדליקו מטפחת משוחה בשמן אל אגן השמן.
האם
מותר לעשות זאת?!
ספר
שו"ת חקרי לב סובר לאסור:
שמעתי
שזורקים בגדים לאש בהילולת רשב"י ולא מצאתי צד להיתר! ונראה לי שיש צד איסור
בל תשחית מדרבנן. ואינני מאמין שהראשונים נהגו כן, ואפילו בשמחת בית השואבה היו
לוקחים את הפתילות מבלאי מכנסי כוהנים... וליבי אומר לי שאין רצונו של רשב"י
בכך!
ר'
שמואל נתנזון בשו"ת שואל ומשיב אף הוא פוסק לאסור:
על
מה שנהגו לזרוק בגדיהם בהדלקה בל"ג בעומר הם עוברים איסור בל תשחית!. וגם על מלכים
ונשיאים מה שנהגו לשרוף בגדיהם לאחר מיתתם מפני שאסור ללובשם – לכן שרפו אותם. אבל
מה כבוד יש כאן?! והוא מדרכי האמורי – ואסור לעשות זאת!.
מנגד
האוסרים יש מתירים:
בן
איש חי בספרו "תורה לשמה" כותב:
בזה
תדע כי מנהג בני ישראל שהולכים בל"ג בעומר למירון ומדליקין חתיכות בגדים
לכבוד רשב"י – אין לפקפק בזה! מאחר שהם מכוונים לשם מצווה אין חשש בל תשחית
ומנהג ישראל תורה!
כותב
רבי שמואל הלר רבה של צפת בקונטרס "כבוד מלכים":
אין
הבדל בין שריפת בגדים לשריפת בקבוקי שמן – לכבודו של רשב"י מצווה לשרוף! ואני
מעתי מזקני צפת שהייתה הילולא במירון והגיע רבנו חיים בן עתר – "האור החיים
הקדוש" וירד מן החמור והלך אל הקבר כשהוא שכוב על ידיו ורגליו וכל הדרך צועק:
"איך אני השפל נכנס למקום אש שלהבת..." ובעת ההילולא הוא בעצמו שרף כמה
בגדים לכבוד רשב"י!.
מה
הטעם לשריפת בגדים בל"ג בעומר?
התשובה
היא מפני שרבי שמעון בר יוחאי הגיע למדרגת אדם
הראשון לפני החטא – נתבטלה ממנו זוהמת הנחש.
כל
הסיבה ללבישת הבגדים היא חטא אדם הראשון – רק לאחר החטא היו אדם וחווה זקוקים
לבגדים (בגד = בגידה, מעיל = מעילה לולא החטא היו נשארים ערומים).
באים
האנשים להילולת רשב"י ושורפים את הבגדים לומר רשב"י לא היה צריך בגדים –
הוא כמו אדם הראשון לפני החטא.
זהו
אולי הטעם שנכנסו ערומים לחול במערה – לא היה צורך בבגדים... (כי אם לא כן נשאלת
השאלה: מה ראה רשב"י להוריד בגדיו? וכי מי שהצמיח חרובים והמציא מעיין לא
יכול לדאוג שהבגדים לא יבלו?! – אלא בהכרח שלא היה בהם צורך...)
ולכן
אומר הפייטן: נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ...