האבא מרחם על הבן!

 "והיה כראותו כי אין הנער ומת"

מובא בספר 'אהל מועד' מעשה:

פעם אחת בא אל הרבי מקוצק זיע"א אחד מחסידיו יהודי זקן, והתאונן בפניו כי הוא חי בדחקות גדולה ובניו אשר הוא מוסר נפשו עליהם, והם בעלי פרנסה אינם דואגים לו ואינם תומכים בו ואינם חסים עליו.

ומה הפלא? - אמר לו הרבי מקוצק, רמז לזה אנו מוצאים בתורה, כשיוסף עיכב את בנימין התחנן לפני יהודה שיחוס על שיבתו של יעקב ככתוב "והיה בראותו כי הנער ומת".

נשאלת השאלה:

הרי בנימין השאיר בבית עשרה בנים ולמה לא ביקש יהודה שיחוס על בניו שימותו מצער אביהם שאיננו?!

אלא מכאן הראיה:

סימן הוא שההורים מצטערים יותר על ייסורי בניהם מאשר הבנים על ייסורי ההורים...