דקדוק- ההטעמה (הנגינה)

ומהי הטעמה מלרע?. "האם יש הבדל במשמעות המילה אם קוראים אותה מלעיל או מלרע?" דוגמאות להבדל הנגינה של מילה במלעיל ואותה מילה במלרע...

ההטעמה (הנגינה)


כברוב הלשונות גם בעברית לכל מילה ישנו מקום הטעם, והכוונה לאות שבה  מתעכבים יותר משאר החלקים במלה.

 

בעברית קיימים שני סוגי הטעמה, הנקראים בפי חלק מהמדקדקים "נגינה",  

והן: הטעמה  מלעיל  והטעמה  מלרע.

 

ההטעמה  בהברה  שלפני  האחרונה  הקריאה  נקראת  מִלְּעֵיל.   וְאִלּוּ  ההטעמה  בהברה  האחרונה   נקראת  מִלְּרַע.

 

רוב  המלים  בעברית  הן   מלרע. 

 

הערה:

אם התיבה  ארוכה,  כלומר  שיש  בה  מספר  גדול  של  הברות,  כגון: מוֹשְבוֹתֵיכֶם  או  תְּרוּמַתְכֶם, תהיה   הטעמה  קלה  בתחילת  התיבה  ואחר  כך  הטעמה  רגילה,  למשל: בתבה  מוֹ-רַשְׁ-תְּכֶם, ישנה  הטעמה  קלה  בהברה  מוֹ   וההטעמה העיקרית  מלרע  כֶם.

 

 

הגיית  תיבה מלעיל  או  מלרע, איננה  אֹפֶן  הגייה בלבד, אלא  היא  משפיעה גם על  משמעותה. 

 

למשל :

 שָׁמַע (מלרע)  עֵקֶב  אֲשֶׁר- שָׁמַע  אַבְרָהָם  בְּקֹלִי (בראשית  כ"ו 5) זה  פֹּעַל,  ואילו  שָׁמַע  (מלעיל) , הַלְלוּהוּ  בְצִלְצְלֵי- שָׁמַע (תהלים  ק"נ  5) זה  שם  עצם (בהפסק) .

 

דוגמא נוספת:

פָּ חַ ד (מלרע) וּמִדְּבָרְךָ  פָּחַד  לִבִּי (תהלים  קי"ט  161) זה  פֹּעַל.  

ואילו  פָּ חַ ד  (מלעיל) שָׁם  פָּחֲדוּ  פָחַד (תהלים  י"ד  5) זה שם  עצם (בהפסק). 

למאמר הבא