הַנְּטִיָּה בדרך הציווי של הפעל תָּמֹהַּ:

צורת הצווי, מִטֶּבַע הדברים  קיימת רק  בגוף שני.

זכר  יחיד :     תְּמַהּ.                                             זכר – רבים :  תִּמְהוּ.

נקבה יחידה: תִּמְהִי.                                           נקבה –רבות:  תְּמַהְנָה.

שֵׁם  הַפֹּעַל.

תְּמוֹהַּ ובנטיות: בִּתְמוֹהַּ, כִּתְמוֹהַּ, לִתְמוֹהַּ, מִתְּמוֹהַּ (כיון שהה"א היא שורשית ואינה אות  שימוש, לכן הַהֵ"א "דגושה" = מַפִּיק).

מקור:  תָּמֹהַּ.

בֵּינוֹנִי פָעוּל.

זכר-יחיד  :      תָּמוּהַּ.                                          זכר-  רבים:      תְּמוּהִים.

נקבה-יחידה:  תְּמוּהָה.                                        נקבה -  רבות:   תְּמוּהוֹת.