דיקדוק- שלמים ש- ע הַפֹּעַל היא "א" - פֻּעַל בעתיד

"כללי הדקדוק- נטיות הפעלים". נטיית השלמים, נְטִיַּת פְּעָלִים מִגִּזְרַת הַשְּׁלֵמִים בְּבִנְיַן פֻּעַל שֶׁעי"ן הַפֹּעַל שֶׁלָּהֶם היא אל"ף בזמן עתיד. דוגמאות לנטיית הגופים ביחיד וברבים בצורה ברורה ובהירה מאת הרב פינחס כהן שליט"א
edf40wrjww2mamar:mamr

נְטִיַּת פְּעָלִים מִגִּזְרַת הַשְּׁלֵמִים בְּבִנְיַן פֻּעַל שֶׁעי"ן הַפֹּעַל שֶׁלָּהֶם היא אל"ף,

 

פֹּעַל  פאר.

 

 

זְמַן עָתִיד.

זכר-יחיד:                                                    זכר-  רבים:             

גוף ראשון (מְדַבֵּר) : אֲפֹאַר.                          גוף  ראשון (מְדַבְּרִים)  : נְפֹאַר.

גוף שני     (נוֹכֵחַ)   : תְּפֹאַר.                          גוף  שני     (נוֹכְחִים)   :  תְּפֹאֲרוּ.

גוף שלישי (נִסְתָּר): יְפֹאַר.                           גוף  שלישי (נִסְתָּרִים) : יְפֹאֲרוּ.   

 

נקבה-יחידה :                                            נקבה – רבות.

גוף  ראשון  (מְדַבֶּרֶת) : אֲפֹאַר.                    גוף ראשון (מְדַבְּרוֹת) : נְפֹאַר.  

גוף  שני      (נוכחת)   : תְּפֹאֲרִי.                  גוף שני      (נוֹכְחוֹת)  : תְּפֹאַרְנָה.

גוף  שלישי (נסתרת) : תְּפֹאֵר.                   גוף שלישי (נסתרות) : תְּפֹאַרְנָה.

 

הערה:

המלה תְּפֹאַרְנָה (נוכחות ונסתרות) קריאתה מלעיל, כלומר הטעמתה באל"ף .


למאמר הבא