כי תשא- "לחשוב מחשבות"

לוז'ין וההבנה כי תרומה הניתנת ברצון לישיבתו משמשת להחזקת הבחורים העניים כדי שישקדו על תלמודם ומהתרומות שניתנות לישיבה בלב כבד אנו קונים סוסים.
"לחשוב מחשבות"

"ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת... לחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת".

פעם אחת בא לר' חיים מוואלוז'ין השליח הממונה מטעם הישיבה לאסוף תרומות וסיפר לו כי גביר פלוני שהיה תורם לישיבה כל שנה סכום נכבד ביד רחבה, מסרב לפתע לתרום ואינו מוכן לתת יותר. 

נסע ר' חיים אל הגביר ושאלו: "מדוע אינך תורם עוד לישיבתנו?". 

השיב הגביר – "בכל שנה הייתי תורם לישיבה כסף בשמחה, ביודעי כי מסייע אני לבחורים העניים לשקוד על לימודם. 

אולם לאחרונה, בא השליח בכרכרה רתומה לסוסים אבירים. חשבתי לעצמי, הרי כרכרה זו נרכשה מכספי תרומות ואולי אף מכספי שלי, לתרום כסף כדי לקנות סוסים אינני מוכן!" 

שמע נא – השיב ר' חיים – בפרשתנו כתוב "ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת... לחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת", איזה חכמה היא זו "לחשוב חשבונות"? 

אלא, גם כאשר אספו כסף לבניית המשכן, היו נדבנים שתרמו כסף בכל לבם, והיו שתרמו באי רצון ובלית ברירה. חכמתו של בצלאל הייתה שידע להבחין איזה תרומה ניתנה ברצון ואיזו ניתנה מתוך כפייה. 

ואמנם מכסף זה שניתן מרצון היה עושה את כלי הקודש החשובים, ומהתרומות שניתנו בחוסר רצון עשה בצלאל את הדברים החשובים פחות.

כך גם בתרומות לישיבה – סיים הרב – תרומה הניתנת ברצון משמשת להחזקת הבחורים העניים כדי שישקדו על תלמודם ומהתרומות שניתנות לישיבה בלב כבד אנו קונים סוסים...
(וקראת לשבת עונג)



למאמר הבא