כי תשא- וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי

פורים". מה הקשר בין חג הפורים לחטא העגל ולמכירת יוסף. ביאור נפלא שמביא הרב רוזנבלום בשיחה לפרשת כי תשא

וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי 


פרשת השבוע עוסקת בתחילתה, בעניין של מחצית השקל, שמן המשחה, הכיור, הקטורת ... אבל הנושא המרכזי  שנמצא בפרשת כי תשׂא , זה חטא העגל.


ידוע מה שאמרו חז"ל, על מה שנאמר בתורה (שמות לב, לד): "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָֽם..."


מובא במסכת סנהדרין (דף קב, א)

אמר ר' יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם, שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון, שנאמר (שמות לב-לד) וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָֽם. 


כל צער שיש ליהודי כאן בעולם הזה... בפרט, ולכלל ישראל בכלל, יש בו משהו מחטא העגל.

בחטא העגל, שהיה בשבעה עשר בתמוז, איבדנו גם את הלוחות הראשונות, וחז"ל מדגישים את ההפסד בכך, שאם היינו זוכים, והלוחות הראשונות היו נותרות בידנו, אז לא היינו שוכחים, היה לנו חירות ממלאך המוות, חירות מהמלכויות... ואת כל זה איבדנו בשבירת הלוחות.


ישנם כמה חטאים שמלוים אותנו עד עצם היום הזה, ובכל שנה ושנה מזדכּכים מעט, עד שנגיע לתיקון השלם.

הראשון הוא חטא מכירת יוסף והשני הוא חטא עשיית העגל.


חטא מכירת יוסף, הוא השורש  של העבירות של בין אדם לחברו 

וחטא העגל, הוא השורש של העבירות של בין אדם למקום...


למרות שכבר קדם לו חטא אדם הראשון, אבל הוא התכפר במעמד הר סיני, וכאשר עם ישראל חזר וחטא - חזר בחזרה, החטא של אדם הראשון וזה התוצאה של חטא העגל...

כפי שנאמר בגמרא (מסכת עבודה זרה ה, א):  

"אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹוהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְכֶם" (תהלים פ"ב, ו)– חשבתם שתיקנתם את החטא, ותהיו בני אלמוות ... אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ – התוצאה שלאחר חטא העגל.


יש נקודה בפרשת השבוע, שמחברת אותנו לימי הפורים הבאים עלינו לטובה:


בדורות הקודמים, בכל פעם שאומות העולם רצו לקטרג על עם ישראל, הם ניסו לפעול בשתי כיוונים: או חטא העגל , או חטא מכירת יוסף...

כשהם רוצים לקטרג על  עם ישראל, הם תמיד חיפשו את הזמן לקטרג עליהם, או בגלל שהם מכרו את יוסף - השורש לשנאת אחים, או בגלל שעשו את העגל - השורש של עבודה זרה.


המגלה עמוקות בפרשת בלק, מדבר על כך שבלק הזמין את בלעם לבוא ולקלל, הוא ניסה להניע אותו לבוא ולקלל בגלל סיבה אחת – חטא העגל.


בלעם, אומרים חז"ל, ידע את הרגע שהקב"ה כועס והקב"ה לא כעס כל אותם ימים שהוא ניסה לקלל, ואז אומר בלעם לבלק {במדבר כג, ח}  מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה.

אומר המגלה עמוקות - הוא ניסה לקלל מצד אחד, מצד חטא העגל, אבל לא עלה בידו , לכן הוא אמר מָה אֶקֹּב בגימטריא 103=עגל ... הוא ניסה לעורר את הענין של חטא העגל.

הוא אמר מָה אֶקֹּב – אני מנסה לעורר את חטא העגל, אבל לֹא קַבֹּה – הקב"ה לא כועס, מה אני יכל לעשות ?!

יוצא שבתקופה ההיא, הוא ניסה לעורר דבר אחד, את חטא העגל.

 

בפורים , ניסה המן לעורר, לא את חטא העגל, הוא הלך על צד אחר לגמרי, על הצד  של חטא מכירת יוסף ,הוא בא מצד {אסתר ג, ח} ...יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם... והוא ניסה לעורר  את הפירוד בעם ישראל, שהתוצאה - ההתחלה שלו מגיעה ,מחטא מכירת יוסף.

הוא הצליח, אומרים חז"ל... בימים האלה של פורים , בא לידי פירעון חלקים ממכירת יוסף... איפה זה בא לידי פירעון?

אומרים חז"ל במדרש אסתר רבה, שכאשר האחים מכרו את יוסף , אומרת התורה {בראשית לז, כה} וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם... הם גמרו לעשות את המכירה והתיישבו לאכל ...

אומר המדרש {אסתר רבה, פרשה ז} – וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה (אסתר ג, טו), אָמַר רַבִּי חָנִין מַאן דְּאָמַר רַחֲמָנָא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן מֵעוֹהִי – מי שאומר שהקב"ה מוותר, יחתכו לו את המעיים. אֲבָל מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ – הקב"ה מאריך אף, יש לו זמן, הוא יכל למשוך את הדבר מאות שנים, אבל אין דבר כזה, שעבירה נשארת בחלל האוויר. אָמַר לָהֶם לַשְּׁבָטִים אַתֶּם מְכַרְתֶּם אֶת אֲחִיכֶם מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כָּךְ אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת .

 

הזמן שחלף מְ-וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם עד וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, כמעט 800 שנה הפער ביניהם. 800 שנה, הקב"ה מאריך אף , אבל הכל בא לידי פירעון ...

בא הָמָן הרשע ועושה קנוניה, ביחד עם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, תמורת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף,  לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים... כששומע את זה מרדכי, הוא קורע את בגדיו  ולובש שק... אסתר שומעת את זה, בבית המלכות ושולחת את הֲתָךְ, הוא דניאל, לברר מה קרה .

אומרת המגילה {ד, ה} -  וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה... איזה מין שאלה זאת, מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה ?

היא רוצה לדעת שני דברים : א. למה קרעת את הבגדים .ב. למה לבשת שק. היא משתמשת בלשון לדעת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.

אפשר להגיד, הרבה יותר פשוט- היא רוצה לדעת למה קרעת את הבגדים ולמה אתה לובש שק. היא לא משתמשת בלשון זו, היא אומרת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.

אומרת הגמרא במסכת מגילה {טו, א} – אמר רבי יצחק שלחה לו ... אסתר המלכה שלחה למרדכי  שמא עברו ישראל, על חמשה חומשי תורה ... היא רוצה לברר, על מה הגזרה שמרדכי קרע את הבגדים ולבש שק , אולי הגזירה באה, כי עָם ישראל עבר על חמשה חומשי תורה . איפה נמצא שעבר על חמשה חמשי תורה, במילים לדעת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה?

אומרת הגמרא- דכתיב בהן (שמות לב-טו) מזה ומזה הם כתובים . הלוחות היו כתובים משני הצדדים והיא רוצה לדעת אם הגזרה לְהַשְּׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד באה, בגלל שעברו על הלוחות. על הלוחות, נאמר, מזה ומזה כתובים , לכן הם רוצים לברר ולדעת  מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.

במדרש {אסתר רבה פרשה ח, ד} – וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ (אסתר ד, ה), רַבָּנִין דְּתַמָּן אָמְרִין הֲתָךְ זֶה דָּנִיֵּאל, וּלְפִי שֶׁחֲתָכוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ נִקְרָא הֲתָךְ, חֲתָךְ. וְרַבָּנָן דְּהָכָא אָמְרִין שֶׁחָתַךְ אֶת הַדְּבָרִים. לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, אָמְרָה לוֹ לֵךְ אֱמֹר לוֹ, מִימֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא בָאוּ לְצָרָה כָּזֹאת, שֶׁמָּא כָּפְרוּ יִשְׂרָאֵל (שמות טו, ב): בְּזֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, וְשֶׁמָּא כָּפְרוּ בַּלּוּחוֹת, דִּכְתִיב בָּהֶן (שמות לב, טו): מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים.

בספר שָׂרָתִי{פרשת כי תשׂא}, הוא מביא פסוק... שחז"ל מביאים אותו במדרש {ויקרא רבה פרשה ח, אות א}...

אומר המדרש {ויקרא רבה פרשה ח, אות א}- אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּלָשׁוֹן זֶה הֵשִׁיבָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעשֶׂה סֻלָּמוֹת מַגְבִּיהַּ לָזֶה וּמַשְׁפִּיל לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עה, ח): כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. רַבִּי יוֹנָה בּוֹצְרִי פָּתַר קְרָיָא בְּיִשְׂרָאֵל, בְּלָשׁוֹן זֶה הֻשְׁפָּלוּ, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּגְבָּהוּ, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּשְׁפָּלוּ (שמות לב, א): כִּי זֶה משֶׁה, וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּגְבָּהוּ (שמות ל, יג): זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר. וְרַבָּנָן פָּתְרִין קְרָיָא בְּאַהֲרֹן, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּשְׁפַּל (שמות לב, כד): וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה, וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּגְבַּהּ, זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו וגו'.

יוצא שהמילה זה , זה הסמל של חטא העגל... אם כך, בלשון הזה של המילה זה הם הושפלו וגם הורמו.

אם הזכרנו מקודם, שמה שניסה בלעם לקלל את עָם ישראל... היה בעגל, נוכל להבין מה שהוא אמר לְכָה אָרָה לִּי את העם הזה- תתמקד בנושא של העגל, כדי לקלל אותם ... המילה זה, זה תורת הקללה.

 

אומר הספר שָׂרָתִי - לא רק חטא העגל, מתחיל במילה זה, גם חטא מכירת יוסף, מתחיל במילה זה. איפה זה נמצא? חטא העגל מתחיל במילה זה ,אמרנו כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ...

למרות שאם תפתחו פסוק בספר נחמיה, אומר הנביא {ט, יח}אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת . שם לא כתוב אלה, אלא זה.

 

גם חטא מכירת יוסף מתחיל במילה זה... איפה זה מתחיל ?

ישנם פעמיים המילה זה :

{בראשית לז ,יט} וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא...

והפעם השניה, שהמלאך פוגש את יוסף הצדיק , שואל אותו מה תבקש , עונה לו {לז, טז} וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ.. {יז} וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה.

 

אומר השפתי חכמים - נָסְעוּ מִזֶּה – זה מספרו י"ב . אומר לו המלאך- הם כבר לא רוצים להיות י"ב... נָסְעוּ מִזֶּה , הם נסעו למקום אחר, כדי שלא תפגוש אותם.

יוצא, שחטא מכירת יוסף, מתחיל בְּ-זה וחטא העגל, מתחיל בְּ-זה.

 

שואלת אסתר המלכה את מרדכי- אני רוצה לדעת אם יש גזרה להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים, תגיד לי על מה הגזירה... לדעת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, לדעת על מה הגזירה בדיוק - על חטא העגל, או על חטא מכירת יוסף ? על מה בדיוק הגזירה של לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד ?

כולנו מבינים, שאם מרדכי קרע את הבגדים ולבש שק, אין לזה שום קשר לחטא העגל... כיון שבחטא העגל, לא קרעו בגדים ולא לבשו שקים.

בחטא מכירת יוסף, יעקב קרע את בגדיו ולבש שׂק, שנאמר {לז, לד} וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים.

אומר מרדכי- את שואלת למה קרעו את הבגדים, את שואלת למה לבשתי שק?

זה לא קשור לחטא העגל כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ ... אלא זה קשור  לְ- הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא ... וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה ...לְ- זה הזה, זה שייך, זה לא שייך לחטא העגל.

יוצא, שהתשובה שאמר מרדכי לאסתר המלכה, שכל הגזירה של לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, מקורה במכירת יוסף... והיות ומקורה במכירת יוסף, לכן גם קרעתי את הבגדים, לכן לבשתי שק, כי זה בדיוק התיקון, למה שהָמָן רוצה להשיג, הוא רוצה לעורר מחדש, את חטא מכירת יוסף.

למאמר הבא