ויקהל- מה האישה יכולה לתרום?

יו של רבי חיים מוולוז'ין את רבם. והתשובה הניצחת שהשיבה אישתו של הרב... הנשים הביאו משלהן למשכן. אם מעשי ידה של האישה שייכים הם לבעלה, האיך יכלה האישה להביא דבר שאיננו שלה? ועוד למשכן?!...

מה האישה יכולה לתרום?


"וכל אשה חכמת לב בידה טוו ויביאו מטווה..."

 

בפרשת השבוע מסופר שהנשים תרמו אף הן למשכן את מעשה ידהן - כל אחת וכשרונותיה...


מסופר שיום אחד התאספו בביתו של רבי חיים מוולוז'ין כמה מנבחרי תלמידיו והתעסקו בדברי תורה. 


לפתע שאל אחד התלמידים הידועים כבעלי ראש מפולפל: "יאמר לנו רבנו, בפרשת השבוע נאמר:  "וכל אשה חכמת לב בידה טוו ויביאו מטווה..." פירוש הדברים שכל אחת הביאה ממעשה ידה.


היתכן?! הרי לפי ההלכה מעשי ידה של האישה שייכים הם לבעלה?! ואיך יכלה האישה להביא דבר שאיננו שלה? ועוד למשכן?!"

 

כשכל החבורה המומה מ"הפצצה" שהטיל הבחור לשולחן - קושייא נפלאה שכזו... ובעוד רעייתו של הרב מגישה כיבוד לשולחן נפנתה אליהן ואמרה:


"בואו לרגע נחשוב מדוע מעשי ידיה של האישה שייכים הם לבעלה? 

כיוון שהוא - הבעל דואג לכל צרכיה ומזונותיה - מאכל ומשקה, ביגוד והנעלה. משום כך אמרו חז"ל יקבל הבעל על טירחתו את מעשה ידה של אשתו..."


"אולם במדבר..." - המשיכה הרבנית - " לא נדרש הבעל לדאוג למזונותיה של רעייתו שהרי המן היה קצוב לכולם וממנו כולם היו ניזונים.


ואם כך הם פני הדברים הרי שלא זכה הבעל שמעשה ידיה של האישה ינתנו לו, לכן יכולה הייתה כל אחת להביא משל עצמה תרומה לבית המקדש"...

 

חכמת נשים...




למאמר הבא