ויקהל- שינה בשבת תענוג?

מסבירים את הצורך לייחד את השבת רק להשם יתברך לבדו, כי הוא נתן לך את המנוחה כדי להשתעשע עמך, ולא תתעדן בשינה מרובה ובעניינים אחרים...

שינה בשבת תענוג?

 

"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'"

 

נשאלת השאלה:

מדוע מדגישה התורה בעניין השבת את השייכות - "לכם"?

ועוד, מדוע כפל הלשון "שבת שבתון"?

 

בספר 'אוהל יעקב' מביא שדברי הכתוב יובנו על פי משל:

 

מעשה באדם אחד שהרחיק נדוד ויעזוב את משפחתו ובני ביתו לגור בארץ אחרת. והיו עיניו נשואות וכלות אולי יראה איזה אורח הבא מעיר מולדתו, למען ישאל את פיו על בני ביתו ומשפחתו.

 

לימים בא עני הסובב ומחזר על הפתחים. והנה בבואו אל ביתו הכיר בו כי הוא מארץ מולדתו, ושמח מאד לקראתו. רצה האיש להשתעשע עמו שיספר לו על בני ביתו.

 

אמר אל העני: "הגד נא לי כמה אתה מרוויח כאן"?

השיב האיש: "שלשה זהובים".

אמר לו: "הנה לך שלשה זהובים בא שב ותספר לי על משפחתי ושלומם".

והנה כאשר התחיל לספר נפלה עליו תרדמה וישן...

 

כעס עליו בעל הבית ואמר לו: "הלא אני שילמתי לך שכר יום שלא תפסיד, ולמען תספר לי משלום משפחתי, ועתה מה לך לשכב ולהירדם?!"...

 

והנמשל ברור מאליו:

 

השם יתברך נתן לאדם נפש עליונה החצובה מתחת כיסא הכבוד, ונתרחקה ממעונתה, ובכל ימי השבוע גם כי השם יתברך משתוקק לשמוע טובות ממנה, אך האדם טרוד במעשיו, ולכן הגביל להשתעשע עמנו ביום השבת מבלי כל טרדה.

 

וזהו שאמר הכתוב: "ששת ימים תעשה מלאכה" - ואתה טרוד בעסקי הגוף, אבל "וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'", כלומר לייחד את השבת רק להשם יתברך לבדו, כי הוא נתן לך את המנוחה כדי להשתעשע עמך, ולא תתעדן בשינה מרובה ובעניינים אחרים...




למאמר הבא