ויקהל- לא מתחרטים!

לכל המלאכה הביאו בני ישראל נדבה לה'". הפסוק הזה כפול ומכופל - לכאורה יש בו מילים כפולות: "להביא לכל המלאכה... הביאו בני ישראל נדבה..."?! ביאורו של החיד"א בדרך של "משל ונמשל לפרשת ויקהל"...

לא מתחרטים!

 

"כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה אשר צוה ה' לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה לה'"

 

 שואל החיד"א:

הפסוק הזה כפול ומכופל - לכאורה יש בו מילים כפולות: "להביא לכל המלאכה... הביאו בני ישראל נדבה..."?!

 

והוא מביא משל למה הדבר דומה:

פעמים רבות הגבאים עורכים בשבת מגבית בבית הכנסת לעניין צדקה. נו, מכריזים: "מי תורם למצווה?...". 

פלוני צועק - "חמש מאות דולר!" יפה. הגבאי ממשיך לקרוא בקול: "מי עוד רוצה לתת?... ור' פלוני כמה אתה נותן?" כך מצביע הגבאי מאיש לאיש. השני תורם מאה דולר, השלישי חמישים, הרביעי מאה חמישים וכן הלאה, עד שהמגבית מסתיימת ומתחילים תפילת מוסף.

 

לאחר התפילה בסיום תפילת מוסף, אותו פלוני שהכריז חמש מאות דולר פוסע לביתו ומהרהר "מה אני משוגע?! למה אמרתי כזה סכום, מה עשיתי לעצמי? האחרים כולם נתנו בקושי מאה דולר, וכי דווקא אני צריך להיות 'העשיר'?!"...

 

מהרהר. הוא לעצמו ובסוף מוצא נחמה: "טוב, אבל מה אפשר לעשות - אמרתי, אמרתי, גמרנו!. לא אכחש, אשלם! אך מעתה ואילך במגביות הבאות, אחשוב פעמיים, אתנהג במתינות, אשמור על הכסף שלי" 

 

אומר החיד"א:

 בנדיבות המשכן לא הייתה כזו מציאות שהייתה למישהו חרטה, אלא: "כל אשר נדבה ליבם אותם, להביא לכל המלאכה הביאו בני ישראל נדבה לה'" - מהנדבה עד ההבאה, הכול היה נדבה לה' ללא הרהורי חרטה...





למאמר הבא