ויקהל- נדיבות ונתינה ללא צער

יו בתרומות למשכן ואיזו מידה לא הייתה שם? ביאורו של אור החיים הקדוש לפרשת ויקהל...

נדיבות ונתינה ללא צער


"ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת ה'"

יש שתי דרגות במתנדבים:


דרגה אחת, "נדבה רוחו", כלומר הנותן ברצון, ולא בצער, וכפי יכולתו.

דרגה שנייה, "נשאו לבו", הנותן יותר מיכולתו.

בא הכתוב לומר כי היו בישראל את שני סוגי מדרגות הללו. קודם הזכיר את המדרגה הגבוהה - "כל איש אשר נשאו לבו", בדרגה זו קורא לו "איש", ולאחר מכן הזכיר את הדרגה האחרת - "וכל אשר נדבו לבו", וכאן לא הזכיר "איש", כי אינו חשוב כמו הדרגה של "נשאו לבו"...

רק שתי דרגות אלו היו בישראל, ודבר זה הוא לשבחם של ישראל, שהרי לא היה בהם אפילו אחד שעשה את זה בצער ובהרגשת חסרון.




למאמר הבא