הקשר בין ויקהל פקודי לשבת החודש

יין הזריזות בין שבת החודש לפרשיות ויקהל פקודי... מדוע הנשיאים נכתבו בתורה חסר י'? לא הזדרזו להביא את תרומתם. ונשאלת השאלה מה היא העצלות?! הרי הם אמרו: נביא כל מה שחסר?! משל לביאור העניין

שבת החודש - ויקהל פקודי

 

"ושמרתם את המצות" - רבי יאשיה אומר אל תהי קורא את המצות אלא את המצוות כדרך שאין מחמיצין את המצות כך מחמיצין את המצוות...


השמירה היא שעושים סייגים וגדרים סביב להמצווה ומשמרת למשמרת  וכן ישמר שלא יבא לידי חמוץ. רצה לומר מצת מצווה. ומזה הוציא לכל מצווה שצריכה שימור לבל תתחמץ, (וכמו שמובא ברש"י יומא דף לג.)


יוצא שמצווה שנעשית בחיפזון הרי היא כעין - מצה. ומצווה שנעשית באטיות הרי היא אסורה כ- חמץ...

 

רש"י: 

אנו קוראים לחג: פסח כשבח על הדילוג והפסיחה שהקב"ה עשה במצרים. אבל הקב"ה משבח אותנו וקורא לו "חג המצות" על שם המצה שנעשתה בחיפזון וזריזות של מצווה...

 

מסילת ישרים: 

אדם שמזדרז בעשיית המצווה מגלה הוא שיקרה היא בעיניו מגלה בה את תשוקת הלב ותשוקת הנשמה...


הזריזות לקיום מצוות מוכיחה את ההערכה להקב"ה


הקב"ה מבקש מאיתנו פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם...


בפסח הקב"ה פסח על הפתח הוא לא ביקש שנעשה משהו מצידנו - הוא הוציא את כל בני ישראל בזריזות... הנהגה של אהבה מוחלטת



זהו הקשר לפרשת השבוע "ויקהל-פקודי"


"והנשיאם הביאו" - חסר יו"ד על שנתעצלו במלאכתם - לא הזדרזו להביא את תרומתם.


ונשאלת השאלה: 

מה היא העצלות?! הרי הם אמרו: נביא כל מה שחסר?!



משל למה הדבר דומה:


לאחד שבא לעשות מגבית להכנסת כלה בבית הכנסת השכונתי. כולם הזדרזו ונתנו ורק ראש הקיהלה המתין ושאל: "בכמה מדובר?" הסבירו לו שנדרשים 150,000 ש"ח הוא הנהן בראשו ואמר: "תאספו - אני ישלים לסכום הדרוש..."
האם מישהו יראה בכך פסול?! נהפוכו דווקא כולם יביטו אליו בהערצה...


אם כך מדוע התורה רואה לגנאי את רצונם של הנשיאים להשלים את החסר?!



התשובה היא:

הנשיאים לא גילו הם תשוקת הלב ותשוקת הנשמה למצווה החשובה של תרומת המשכן. - הם לא הזדרזו!


אם באמת היו מחבבים את המצווה היו מיד תורמים כמו כולם ואח"כ אומרים: "בנוסף גם נשלים את החסר..." 


הזריזות מעידה על התשוקה ועל זה באה הביקורת עליהם והחסירו יו"ד משמם...

למאמר הבא