פקודי- להיות מתוקן ואז לתרום

מלובלין כיצד במעשה העגל הביאו 600,000 איש את נזמי הזהב שלהם ואף אחד לא בא לאהרן בטענות שמכל הזהב שזרקו יצא רק עגל קטן? ואלו במשכן יש חשש שיבקשו דין וחשבון?!

להיות מתוקן ואז לתרום


שואל המהר"ם שפירא מלובלין:

מעניין לראות, במעשה העגל הביאו 600,000 איש את נזמי הזהב שלהם וזרקו לאש. למה אף אחד לא בא לאהרן בטענות "איך יכול להיות שמכל הזהב שזרקו יצא רק עגל קטן?!" למה אף אחד לא מבקש דין וחשבון?!



והוא משיב:

בטומאה, אף אחד לא יבקש שום דבר. אבל כשמגיעים לעניין של קדושה, שם מבקשים דין וחשבון...

 

התפארת שלמה, לאדמו"ר מרדומסק, מפרש את הדברים אחרת וכך הוא כותב:

מובא  במדרש רבא שבני ישראל היו חושדים את משה שחסר מנדבת המשכן ולקח לעצמו להרוויח מזה. על כן הוצרך לחשב את כל הכסף וזהב שהיה במשכן על מה נצרכו.

 

מה מאוד פליאה דבר זה:

איך יעלה על הדעת שיהיה להם שום חשד על משה רבינו ע"ה, אשר כל כסף וזהב שבעולם לא היה חשוב בעיניו לכלום, כי בעת שיצאו ממצרים כולם לקחו בזת מצרים ובזת הים, ומשה רבינו היה נקי כפים, כמו שנאמר: 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו'. ועליו נאמר 'חכם לב ייקח מצות'?!.

איך היה צריך לעשות עמם חשבון להצדיק נפשו נגדם, אשר ידעו מגודל צדקתו, כמו שכתוב: 'ויסע משה' הסיעם בעל כורחם?!.

 

אולם הנ"ל בביאור העניין על פי מה שנאמר בפרשת תרומה:

שעיקר המשכן היה מנדבת הרצונות של בני ישראל - מתוכן לבבם לעבודת הבורא ב"ה, כי לולא זאת לא היה אפשרי לבנות המשכן מכספם וזהבם עד אשר יתקנו מקודם על רמ"ח איבריהם להיות קדושים בבחינת המשכן וכליו...






למאמר הבא