פקודי- הסגולה שבבגדים

יתה סגולה מיוחדת לכפרה. סיפור חסידי הממחיש שגם היום בבגדיו של יהודי שזכה להתקרב במעלות ה' ישנם עדיין סגולות מיוחדות...

הסגולה שבבגדים


"ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקודש ויעשו את בגדי הקודש אשר לאהרן כאשר ציווה ה'"

 

מובא בגמרא במסכת זבחים פח:

שלכל אחד מבגדי הכהונה הייתה סגולה מיוחדת לכפרה.

כתונת מכפרת על שפיכות דמים.

מכנסיים – על גילוי עריות.

מצנפת – על גסי הרוח.

אבנט – על הרהור הלב.

חושן – על קלקול הדין.

אפוד – על עבודה זרה.

מעיל – על לשון הרע.

וציץ – על עזות מצח.

 

אמר הכותב: בכל הדורות נתנו חשיבות מיוחדת לבגדים של כהני ישראל – אלו הצדיקים וגדולי התורה שנספגו בהם תורה יראת שמים וחסידות, עד שהיו כאלה שבעיתות וזמנים שונים היו משיגים את אותם מלבושים בממון רב ולובשים אותם עליהם בכדי להסתפג בקדושתם וסגולתם...

 

בספר פנינים הביא מעשה לא שגרתי בו נחזה איך בגדי הקודש הללו מסוגלים בעתות צרה ומצוקה להביא גם למזור ולרפואה:

מעשה זה קרה בעיר קראקא – בו כיהן רבי שמעון סופר זי"ע בנו של מרן החתם סופר זי"ע כרבה של העיר.

 

אחד מילדי קראקא חלה באסכרה, ובאישון ליל הוא החל להשתנק. בני משפחתו עמדו אובדי עצות והתבוננו בחרדה בילד הנחנק, כשהם פוכרים את ידיהם וזועקים לעזרה.

 

אבי הילד שלא היה מסוגל לשאת את המראה, מיהר להימלט מן הבית...

הרחובות היו חשוכים וריקים לגמרי, אולם מבית הרב הגאון רבי שמעון סופר זי"ע, בקע עדיין אור. ולכן, החליט האב לעלות ולהעתיר בעדו.

 

כאשר שמע הרב את הדברים היוצאים מפי האב, הוא הסיר את צעיפו, והורה להניח על צוואר הילד. לאחר מכן התנה עם האב שני תנאים:

האחד – להשיב את הצעיף מיד עם שחר,

והשני – לשמור את העניין בסוד מוחלט.

 

האב הנרגש כמובן מיהר להתחייב על כך, והוא מיהר לביתו ועטף את צוואר הילד בצעיף הרב, וראה זה פלא: בו במקום החל הילד לנשום לרווחה, והסכנה חלפה!

 

עם שחר החזיר האב את הצעיף, ובדמעות הודה לרב על הצלת ילדו, אולם הרב אמר: "אני לא עשיתי מאומה. אבל צעיף זה הוא ספוג זיעה של עמל בתורה, וזכות אותו עמל עמדה לילדך!"...

 

וכאשר התעניין האב אודות פשרם של שני התנאים, הסביר הרב: "את הצעיף ביקשתי, משום שאין לי אחר...

ובנוסף לכך ביקשתי שיישאר הדבר בסוד, משום שכל שעות היום טורדים מנוחתי בענייני העיר, וכדי ללמוד עלי לקצר בשעות השינה שלי, אך אם ידעו אנשי העיר שאף בשעות אלו אני ער, הם יטרידו אותי גם בשעות הלילה ולא אוכל ללמוד. ומהיכן יהיה לך צעיף לסגולה?!..."





למאמר הבא