פקודי- המשכון חייב להישקל

ת פקודי המבאר על מה ולמה ראו חז"ל להוציא את המקרא מידי פשוטו ולבאר כי ה'משכן' האמור בפסוק הוא רמז למקדש ש'נתמשכן' בשל עוונותיהם של ישראל?!...

המשכון חייב להישקל

 

"אלה פקודי המשכן משכן העדות"

 

מבאר רש"י:

המשכן משכן - שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עוונותיהן של ישראל"

 

שואל המגיד מוילנא:

על מה ולמה ראו חז"ל להוציא את המקרא מידי פשוטו ולבאר כי ה'משכן' האמור בפסוק הוא רמז למקדש ש'נתמשכן' בשל עוונותיהם של ישראל?!

 

בדרשות המגיד מוילנא ביאר את העניין בדרך משל למה הדבר דומה:

 

לאדם אשר השי"ת היה בעזרו, והוא הרוויח סכום כסף גדול והתעשר עושר מופלג. עלה בדעתו להכין כלי כסף מהודרים ביותר, ובראותו אצל שר אחד מערכת כלים מהודרת, הזמין לביתו אומן מומחה וביקשו שיכין לו כלים כתבנית הכלים אשר ראה בבית השר.

 

לאחר כמה שבועות הגיע האומן עם הכלים המהודרים, נוצצים ומבריקים, מעוטרים בציורים ופרחים, והעשיר התכונן לשלם לו שכר מלא על עבודתו הנפלאה. והנה רואה הוא את בנו עומד משתאה ומחריש, וכאילו מתפלא על חסרון כלשהוא שראה בכלים הללו.

 

שאל אותו אביו: האם מצאת שמץ פסול בעבודת האומן, או שמא מלאכת רמייה, שאתה עומד ומתפלא?

 

השיב לו בנו: אמנם אין בי כל הרהור על העבודה המופלאה, אך לפלא בעיני שכל אומן כלי כסף מציין על עבודתו סימן שהמוצר עשוי מכסף צרוף, כי בלי סימן זה עלולים לחשוב שאין זה כסף טהור אלא מזויף, והרי כמה זיופים יש בשוק שלוקחים נחושת פשוטה וזולה ובדרכים שונות מלבינים אותה עד שהיא נראית ככסף.

והנה אחרי שנתת לאומן זה כסף מזוקק, מדוע הוא לא סימן את הכלים שעשה בסימון הידוע, כדי שלא יבואו אחרים לטעות ולחשוב שהכלים הללו מזויפים?!

 

 השיב לו אביו: "בני יקירי, תמה אני עליך, מאחר שידעתי כי אתה איש נבון וחכם איך עולה על דעתך רעיון הבל שכזה? צודק אתה כי צורפי כלי כסף נוהגים לסמן את המוצרים, כדי שהבאים לקנותם יידעו שמדובר בכסף צרוף. אבל כל זה כאשר הכלים עומדים למכירה, והם חוששים פן יוציאו הקונים לעז על הכלים ויטענו שהם מזויפים.

 

לא כן אני, אשר השי"ת בירך אותי בכל ונתן לי עושר מופלג, וכל הכלים הללו שעשה לי האומן אינם אלא לצרכי, מקווה אני להשתמש בכלים הללו שנים רבות ולאחר מותי להורישם לבני, ומה צורך לי שיהיה סימון על הכלים הללו שהם עשויים מכסף טהור? בפני מי צריך אני להתגדר ולהתנאות?! 


די לי שאני עצמי יודע שהכלים הם מכסף צרוף בלי שום סיגים, ואין אני צריך שיהיה עליהם כל אות וסימון.

 

נמצא אפוא, כי העושה כלי כסף למוכרם, צריך לבחון אותם ולשקול אותם, כדי שיידע את מחירם, אבל העושה כלים לשימושי העצמי, אין הוא זקוק לאות או משקל.

 


כן הוא הנמשל:


והנה נאמר במשכן: "אלה פקודי המשכן" - משה רבינו שקל ומנה את כל הכסף ממנו עשו את המשכן, ולמה היה צריך לכך? 


אלא ודאי הוא רמז שיהיה צורך במשך הזמן למכור או למשכן אותו, ולכן צריך לדעת משקלו.

 

על כך סמכו חז"ל בדרשתם ש"המשכן" הוא רמז למקדש ש'נתמשכן' בעוונותיהם של ישראל.




למאמר הבא