ויקרא- לדעת שאני לא יודע

ישי שבחמשת חומשי התורה. ונכתבה המילה "ויקרא" באלף קטנה. כאשר ההוראה היא להקטין את עצמנו ולדעת מה אנחנו לא יודעים...
לדעת שאני לא יודע

"ויקרא אל משה..."

פרשתנו היא הפרשה הפותחת את הספר השלישי בחמשת חומשי התורה ונקראת על שמו ״ויקרא״. בנוסף נקרא ספר זה בשם: ״תורת כוהנים״ שעיקרו עבודת הקורבנות הנעשית ע״י הכוהנים במשכן.

המילה הראשונה ״ויקרא״ נכתבה עם א' זעירא = א' קטנה. 

חז״ל מבארים שהאות אלף משמעותה אולפן וכמאמרם בגמרא: אלף בינה - למידה. 

לא לחינם קבעוה בראש האותיות ואיננה מופיעה בדפי הש״ס (כל מסכת מתחילה בדף ב') ומדוע זה כך? 


הרמב״ם כותב:
״תכלית הידיעה היא - לדעת שאינך יודע״


פירוש: 
שאם אדם חושב שהוא יודע הכל - לעולם הוא לא ילמד. זוהי הסיבה שאין דף א' בדפי התלמוד - לומר לך שאפילו אם הנך בקי בכל הש״ס, דע! אפילו את דף א' אינך יודע... 

אם כן זוהי הסיבה שהאות א' במילה ויקרא - קטנה לומר שבכדי ללמוד חייב אתה להקטין את עצמך ורק אז תחפוץ לדעת יותר...


מספרים על אחד מגדולי ישראל שחיפש שידוך לבתו. פנה לישיבה הסמוכה וביקש מראש הישיבה חתן מהבחורים הלמדנים. 

ראש הישיבה שלא רצה לקחת על עצמו אחריות כה עצומה, אמר לו: ״כנס ותבחר לך״. 

החליט הרב להעלות שאלה קשה לתלמידים, והתלמיד שיצליח ל״פצח״ את הקושיה הוא יהיה החתן לבתו. וכך היה, השאלה נשאלה לפני התלמידים, כולם ניסו להראות את בקיאותם הרי לא בכל יום מזדמן שידוך שכזה וניסו בכל כוחם לתרץ. 

אך למגינת ליבו של ראש הישיבה שום תירוץ אמיתי לא התקבל, תלמידים רבים ניסו אך לשווא! 

יצא אותו גאון מהישיבה, ללא חתן לבתו. כשעלה לעגלה ויצא לדרכו, הוא שומע לפתע צעקות מאחור: 

״רבי עצור!״ רואה הרב את אחד התלמידים מזיע ומתנשף, שואל אותו הרב: ״תירוץ - יש לך״?.. 

עונה התלמיד: ״לא! לא מעניין אותי השידוך מעניין אותי לדעת את הביאור! בבקשה, רבי, אמור נא לי מה התירוץ?! הרי לא אדע מנוחה ללא התשובה״. 

חיבק הגאון את אותו בחור ואמר לו: ״אינני מחפש תירוץ - אני מחפש בחור שרוצה לדעת את התשובה - שחשקה נפשו ללמוד - אתה תהיה חתן לבתי!״... 


זהו שאמרו חז״ל בפרקי אבות: 

״איזהו חכם הלומד מכל אדם״ - זה שמוכיח שהא' שלו קטנה... ומי גדול בענווה יותר ממשה רבנו ע״ה?! זהו ויקרא אל משה בא' זעירא...

עלינו לזכור שהסיבה לכל החטאים היא הגאווה שבאדם. השפל איננו חוטא במהרה, לעומתו הגאוותן איננו מקבל תוכחה ומשום כך מועד לכישלון. 

באה א' זעירא דווקא בחומש זה - תורת כוהנים לומר שע״י הענווה לא נזדקק לקורבנות שיכפרו...


למאמר הבא