ויקרא- המלח והקירבה להקב"ה

בַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח". "מה המיוחד במלח?". "מדוע יש לשים מלח על השןלחן?". מדוע אם תשים את המלח על השולחן, זה יגן עליך מן הפורענות?. מה יש למלח שהוא מגן מהקטרוג?. כיצד המלח, שמבטא את הקירבה אל הקב"ה? ומה הקשר להכנות לפסח?...

המלח והקירבה להקב"ה


התורה מחייבת, לשים על כל קרבן מלח: "וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח"


נשאלת השאלה:

לשם מה, יש לשים על כל קרבן מלח?


משיב האבן-עזרא:

כיוון שאסור להקריב דבר טפל.


מבאר את דבריו ה'אמרי שמאי':

הקרבנות הם דבר של גדולה, ודבר שהוא בלי מלח, הוא מאכל עניים, כי התורה כותבת (דברים כח, מח): "וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל..." ודורשים חז"ל: וּבְחֹסֶר כֹּל - זה ללא מלח...

וכתוב באבות דרבי נתן – בלא מלח. זוהי קללה שמקללים בני אדם: "אל יהא לך חומץ ומלח בתוך ביתך".


זאת אומרת, שמאכל ללא מלח, זה דבר של עניות. לא שייך להקריב קרבן על המזבח, ואתה מביא אותו ללא מלח... הייתכן להביא להקב"ה דבר, שהוא סמל לעניות?!

כך כותב האבן-עזרא, וכך מבאר אותו האמרי שמאי.



המדרש באיכה רבה (פרק ב, אות יז) מביא:

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ, אָמַר רַבִּי חוֹלְפָאי מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְרַפְּאוֹת שִׁבְרוֹ שֶׁל יָם, הוּא יִרְפָּא לָךְ".

דהיינו: מי שירפא את השבר של הים, הוא ירפא את השבר של עם ישראל... 


נשאלת השאלה:

איזה שבר יש לים? במה הים שבור?! לא מצאנו, שלים יש איזה שהוא שברון?.


גם דוד המלך אומר (תהילים קלז, א): "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן..."

שואל הספר תפילה למשה:

 מה זה "שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ"? משמע, שיחד עם עם ישראל, בכה עוד מישהו... מי בכה? הנהר.

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ – הצטרפנו לאלה שבוכים... 

למה בוכים על נהרות? 



כדי להבין את יסודם של דברים, נעמוד על דברי הלכה שמופיעה ברמ"א (סימן קס"ז, ה):

מִצְוָה לְהַנִּיחַ עַל כָּל שֻׁלְחָן מֶלַח קֹדֶם שֶׁיִּבְצַע, כִּי הַשֻּׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ וְהָאֲכִילָה לְקָרְבָּן, וְנֶאֱמַר: עַל כָּל קָרְבָּנְךְ תַּקְרִיב מֶלַח (וַיִּקְרָא ב, יג) וְהוּא מָגֵן מִן הַפֻּרְעָנֻיּוֹת.


איזה פורענות? מה יש למלח להגן מן הפורענות? 


הרמ"א מתכוון לדברי תוספות במסכת ברכות (דף מ, א):

הגמרא שם דנה, אם מותר להפסיק בין נטילת ידיים למוציא, בדברים שנחוצים לסעודה ... כגון – חסר לאדם מלח על השולחן , האם מותר להגיד "הַבֵא מלח"?

או למשל, אדם שכח לשים לפני הבהמה שלו לאכול... (ואסור לבן-אדם לאכל, לפני שהוא נותן לבהמה שלו לאכול, שנאמר "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ" – קודם הבהמה ואח"כ הוא). אז האם מותר לו להפסיק, ולומר "תן לבהמה לאכול", כדי שהוא לא יעבור על האיסור הזה?


אומר תוספות - רבי מנחם היה מדקדק מאד להביא מלח על השולחן כדאיתא במדרש כשישראל יושבין על השולחן וממתינין זה את זה עד שייטלו ידיהם והן בלא מצוות השטן מקטרג עליהם וברית מלח מגן עליהם.


ננסה להבין בדרך פשוטה:

יושבים אנשים ליד שולחן שבת, אב המשפחה נוטל ידיים... ויש לו בן פורת יוסף עשרה ילדים, כולם נשואים, כולם מוזמנים לשבת... יש גם עשר כלות... בן פורת יוסף, יש עוד שלושים נכדים... מחכים שכולם יסיימו ליטול ידיים... זה יכול לקחת כמעט רבע שעה.

מה עושה בעל הבית?

יושב... כי לדבר הוא לא יכול... כולם יושבים... שקט מוחלט...

בא השטן, ואומר לקב"ה – "ריבונו של עולם, ראית אותם?! יושבים ליד השולחן שלושים איש, ולא עושים כלום!"... מקטרג...


אומר התוספות – תשים מלח על השולחן, זה יגן עליך מהקטרוג... 


מה יש למלח שהוא מגן מהקטרוג?



הרב רוזנבלום מביא שאלה עצומה ששואל  הגאון ר' אהרון לייב שטיינמן בספר 'ימלא פי תהילתך': 

ממה נפשך, אם יש כאן עבירה, מה עוזר המלח? לא שמענו שמלח מגן מעבירות... 

ואם אין כאן עבירה, אז בשביל מה צריך מלח?!


שאלה שנייה הוא שואל:

בבית הכנסת הגדול, מחכים לרב בית הכנסת, שיסיים עמידה. כל הציבור מסיימים אחרי חמש דקות, הרב מסיים אחרי עשר דקות... למה שלא ישימו מלח על הסטנדר

השטן יבוא – ריבונו של עולם, שלוש-מאות איש מחכים!..

למה השטן בא דוקא באוכל?! מה מפריע לו שמחכים לנטילת ידיים?!



כדי להבין מה מונח כאן בע"ה, אנחנו רוצים להקדים הקדמה, ולעסוק קצת בענייני סוכות, למרות שאנחנו נמצאים בניסן... בכל אופן, משהו מחג הסוכות, כדי להכניס אותנו לשמחת יום טוב:

המשנה במסכת סוכה , מדברת על השמחה המיוחדת שהייתה בחג הסוכות - ניסוך המים.


אומרת המשנה במסכת סוכה (דף מח, א -ב)

ניסוך המים כיצד? צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגים היה ממלא מן השילוח הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו עלה בכבש ופנה לשמאלו שני ספלים של כסף היו שם ר' יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין ואחד מעובה ואחד דק ...

בדק היו מכניסים את המים, ובעבה היו מכניסים את היין... (מתי?)

בקרבן תמיד של בין הערבים... מנסכים על המזבח  מים, פעם אחת בשנה, בחג הסוכות... 


וכתוצאה מהעניין הזה, ירושלים הייתה שמחה... אומרת הגמרא: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו!"... 


בהמשך,הגמרא מספרת על השמחות הגדולות, שהיו שם בבית המקדש...


נשאלת השאלה:

על מה השמחה הגדולה, שהייתה שם בבית המקדש?


כדי להבין מה מונח כאן, ועל מה השמחה הגדולה אומר רש"י, כאן בפרשה שלנו, בקיצור נמרץ... מה שחז"ל במדרשים, מדברים על זה בהרחבה גדולה:


למה נצטווינו להמליח כל קרבן?


אומר רש"י -  מלח ברית: 

שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית, שהובטחו המים התחתונים לקרב במזבח במלח, ונסוך המים בחג.


במדרשים, הדברים מופיעים בצורה אחרת... כל מדרש בצורה שונה... ליקט רבינו בחיי, וקיבץ את כל המדרשים, למקום אחד:


כותב רבינו בחיי - ברית כרותה למלח מששת ימי בראשית, שהובטחו מים התחתונים ליקרב במלח, ונסוך המים בחג, וכן אמרו במדרש מים התחתונים, נקראו מים בוכים. 


ולמה  נקראו מים בוכים?

כי בשעה שחילק הקב"ה את המים, נתן אלו למעלה ואלו למטה. התחילו מים התחתונים בוכים, וזה שכתוב (איוב כח, יא): "מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ". אמר ר' אבא בבכי נתפרשו המים התחתונים מן העליונים. אמרו אוי לנו שלא זכינו לעלות למעלה, להיות קרובים ליוצרנו. מה עשו?

העיזו פניהם ובקעו תהומות ובקשו לעלות עד שגער בהן הקב"ה, שנאמר (ישעיה מג, טז): "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה", (נחום א, ד): "גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ". אמר להם הקב"ה: הואיל ולכבודי עשיתן כל כך, אין להן רשות למים העליונים לומר שירה, עד שייטלו רשות מכם, שנאמר (תהילים לג): "מקולות מים רבים אדירים משברי ים". 

ומה הם אומרים?

אדיר במרום ה' ולא עוד, אלא שעתידין אתם ליקרב על גבי המזבח במלח ונסוך המים. ועוד דרשו במקום אחר, העולם כולו שלישו מדבר, שלישו ישוב, שלישו ים. עמד ים לפני הקב"ה, אמר לפניו ריבונו של עולם, במדבר ניתנה תורה, בישוב נבנה בית המקדש, אני מה תהא עלי ? אמרו לו עתידין ישראל שיקריבו מלח על גבי המזבח.


ליקט לנו רבינו בחיי, את כל המדרשים שישנם סביב המים... אבל בזוהר הקדוש, כתוב דבר נוסף...

 עומד הזוהר על מחלוקת שהיא לשם שמים, ועל מחלוקת שאינה לשם שמים.

 

אומר הזוהר בתיקוני הזוהר יט, ב:

והאי איהו מחלוקת שהיא לשם שמים, דאיהו סופה להתקיים, ולעאלא שלם ויחודא בתרווייהו, ולאו מחלוקת דפרודא, כגון מחלוקת קרח ועדתו באהרן, ומחלוקת האי דאיהו לשם שמים, בגין דמים תתאין אינון בוכין המים התחתונים בוכים  ואמרין אנן בעיין למהוי קדם מלכא אנחנו רוצים להיות לפני הקב"ה  עלת העלות, ובען לסלקא לעילא...


המים התחתונים בוכים – רוצים להיות לפני הקב"ה!

והקב"ה פיצה אותם... "אתם רוצים להיות לפני?! תהיו לפני בניסוך המים ובמלח".


במקום אחר בזוהר כתוב: 

שהמים התחתונים כל הזמן רוצים להתרומם למעלה...

תסתכלו בים, כל הזמן הגלים מתרוממים למעלה, והקב"ה מקלס את הגלים... 

למה הגלים מתרוממים?

אז כל מי שמתעסק בענייני ים, יסביר לכם, איך שיש כוחות נגדיים בתוך הים... יש להם מערבולת והם מתרוממים... יש כל מיני הסברים...

הזוהר הקדוש כותב, שהמים מתרוממים - כי המים רוצים לחזור בחזרה לשמים, והקב"ה משבח אותם, שנאמר (תהילים פט, י): "בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם".


למה המים בים מתרוממים?

כיון שהם לא נרגעו עד עצם היום הזה! כל הזמן הם רוצים לחזור למעלה, והקב"ה משבח אותם.


למדנו אם ככה יסוד, והיסוד הוא כזה:

המים רצו להיות ליד הקב"ה, והקב"ה פיצה אותם בשלושה דברים:

1. המים למעלה לא אומרים שירה, עד שאתם לא אומרים שירה.

2. ניסוך המים. 

3. מלח 

במדרש שרבינו בחיי לא מביא, כתוב, שהמים אמרו לקב"ה – ריבונו של עולם , זה פיצוי למים המתוקים... ניסוך המים באים ממי השילוח ... מה יהיה הפיצוי למים המלוחים?

אמר הקב"ה - ייקחו מהמים המלוחים מלח, וישימו על המזבח על כל הקרבנות.


לאחר דברי חז"ל האלו, נוכל בע"ה להבין מה כתוב כאן:

בשעה שהקב"ה ראה את התשוקה של המים להיות לפניו, נאמר במדרש, שאמרו המים התחתונים לקב"ה "להיכן אתה משליכנו?! למקום טומאה וזוהמה?!"

הקב"ה הרגיע אותם "אתן לכם ניסוך המים"

במדרש אחר נאמר – אמרו המים: "ריבונו של עולם, ניסוך המים אחת בשנה, זה לא פיצוי!" אמר הקב"ה – אתן לכם פיצוי כל השנה , שנאמר (ויקרא ב, יג): "וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח" – מלח כל השנה!


אם ככה,  נוכל להבין יסוד:

אם אמרנו, שכל מה שרוצה הקב"ה, זה את הרצון של האדם... אם מה שהקב"ה רוצה, זה את הנפש שלו... נוכל להבין, מדוע הקב"ה אומר וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח...


אומר הקב"ה – שאור ודבש, בשום פנים ואופן לא יעלו על המזבח - כי שאור ודבש, הם המרחיקים את האדם מעבודת ה'... דרכם מושך יצר הרע את האדם, שלא להתקרב אל הבורא!. אומר הקב"ה – דברים שמושכים אתכם ממני, לא יעלו על המזבח!


אבל המים שרצו לעלות לפני, הם לנצח יהיו על המזבח ע"י המלח.  פיצוי על המים שרצו להיות לפני הקב"ה! לכן אומר הקב"ה - וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח... 

זה מספק לך הגנה!


נחרב הבית... אין כוהנים בעבודתם... אין לווים בשירם ובזמרם... אין עכשיו, לא ניסוך המים... ואין כָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח...

הים שבור... הים שעד עכשיו היו לוקחים ממנו מלח, לשים על הקרבנות... שבור...

אומר הנביא ירמיהו - גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ... השבר של עם ישראל, מחורבן הבית, הוא גדול כים!


אומר הקב"ה, במדרש איכה – מי שירפא את שברו של הים, הוא ירפא את שברה של כנסת ישראל... 

למה הים שבור?

הים שבור, כי לא לוקחים ממנו מלח לקרבנות... כנסת ישראל שבורה, כי אין בית המקדש!

אומר הנביא ירמיהו באיכה - גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ!

כשהקב"ה ירפא שברו של ים, כשהקב"ה יחזיר בחזרה את המלח על המזבח... הוא ירפא בחזרה, את השיברון של עם ישראל...


אומר דוד המלך (תהילים קלז, א): "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן..." עם ישראל מגיע לנהרות... הנהרות גם בוכים כיוון שאין ניסוך המים! הים בוכה, כי אין לו מלח!


מגיע השטן, ורואה את עם ישראל בטלים ממלאכתם... יושבים וממתינים לנטילת ידיים... לא עושים כלום!

אומר השטן: "ריבונו של עולם, ראית מה זה?!..."

אומר תוספות בשם המדרש: תשים מלח על השולחן... הוא יגן מפני הפורענות.


איך המלח מגן מפני הפורענות?

 

מבאר הספר שערי אורה:

הקב"ה הבטיח למלח פיצוי - כָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח... ביום השני לבריאה... ביום שבו הופרדו המים העליונים מן התחתונים, געו המים התחתונים בבכיה "ריבונו של עולם, להיכן אתה שולח אותנו, למקום טומאה וזוהמה?!" התחילו לבכות...

אמר להם הקב"ה – אני אפצה אותכם.

מה הפיצוי?

"אתן לכם ניסוך המים"

ריבונו של עולם, זה פעם בשנה, איזה מין פיצוי זה?!

"בסדר... אתן לכם מלח על הקרבנות... כל השנה פיצוי!"

כמה זמן הם חיכו, עד שיקבלו פיצוי?

2500 שנה, הם ממתינים לפיצויים!

ממתי שהקב"ה מבטיח להם , שיקבלו פיצוי... עד הרגע שנבנה בית המקדש – 2500 שנה!

בא השטן ואומר – ריבונו של עולם, ראית אותם?! יושבים שלושים איש, ומחכים בלי לעשות כלום!

אומר המדרש – תשים מלח על השולחן... אם השטן יתחיל לקטרג, נגיד לו ... אתה רואה את המלח הזה?! הוא חיכה 2500 שנה, אז אסור להם לחכות חצי שעה?!


ברגע שהשטן בא לקטרג, שהם בטלים ממלאכתם, לא עושים כלום...


אומר תוספות – תשים את המלח על השולחן, זה יגן עליך מן הפורענות "ריבונו של עולם, אנחנו חיכינו 2500 שנה עד ששמו אותנו על המזבח"

אז אם השולחן נחשב למזבח , והאוכל לקרבן... תשים מלח על השולחן, זה יגן עליך!


אומר הספר שערי אורה – אבל למדנו כאן עוד יסוד...

חז"ל מלמדים אותנו כאן, שברגע שאדם משתוקק למצווה, אדם מתכונן וממתין למצווה... המים והמלח המתינו 2500 שנה... איזה מין פיצוי זה, להמתין 2500 שנה?!

משמע מדברי חז"ל, שאדם שממתין למצווה... אדם שמכה, מתי כבר תגיע המצווה - זה חלק מהמצווה!

הראיה שזה פיצוי – הקב"ה אומר "תמתינו, יקריבו מכם"

2500 שנה ממתינים... זה 2500 שנה, של קיום מצווה, בהמתנה למצווה! זה החידוש שיש כאן...


אומר הקב"ה – שאור ודבש, שמרחיקים אותכם ממני, לא תקריבו אותם לפני...

מלח, שמבטא את הקירבה אלי -  וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח ... כי קרבן, מלשון התקרבות!


בשעה שאנחנו נמצאים בראש חודש ניסן... זה היום שבו הוקם המשכן... זה היום שבו אירעו עשרה דברים גדולים...

למדנו מהפרשה הזאת, שאדם שמבטא מרצונו, כמו שאמרו המים "רצוננו לראות את מלכנו" ... פיצה אותם הקב"ה...


אנחנו נמצאים בהכנה לקראת חג הפסח... מכינים את עצמנו, מתוך עבודות בתוך הבית... בעבודות קשות... בהמתנה דרוכה "אחח... מתי כבר יגיע היום הגדול הזה"...

 

אם נצרף לרצון שלנו, לראות סוף-סוף, את העבודה בבית המקדש ... אם זאת תהיה התשוקה שלנו... אז אם הקב"ה פיצה את המים התחתונים, על התשוקה והרצון שלהם... כשהקב"ה יראה, כמה אנחנו חפצים ורוצים, שבאמת יבנה כבר בית המקדש, נזכה עוד השנה להקריב את קרבן הפסח  בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן ואמן!!!



למאמר הבא