צו - המחשבה קובעת!!!

בן לתפילה בדרך של משל ונמשל מאלפים של המגיד מדובנא על פרשת צו. אצל היהודים יש שותפות מלאה עם הגוף והנפש הגוף מקיים את הנפש בגשמיות, ואילו הנפש תורמת את חלקה ברוחניות לגוף. מה קורה אם הופכים את היוצרות?...

המחשבה קובעת!!!


"...לא יחשב לו - פגול יהיה"

 

בשולחן ערוך מובא שהתפילה היא במקום הקורבנות, ולכן צריך להזהר שתהא דוגמת הקורבנות בכוונה, ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים!

 

תפילה ללא כוונה משולה היא: 


לסבל בעל גוף בריא וחזק שעשה שותפות עם בחור ישיבה. וכך סוכם: הסבל יעבוד ויתן חצי משכרו לבחור הישיבה ואילו בחור הישיבה נותן חצי משכרו בלימוד תורה לסבל (כמו יששכר וזבולון...). 


לאחר זמן פנה הסבל לבחור הישיבה ואמר: "תראה - לא מתאים לי, אני רוצה לשנות את תנאי השותפות, מהיום אני אשב ואלמד ואילו אתה תשא חפצים ותעבירם ממקום למקום..."


בלית בררה, יצא הבחור העדין והצנום אל העיר לשאת משאות ואילו הסבל ישב ובהה בגמרא... 


משותפות כזו - אין לצפות לרווחים נאים...

 


כן גם הוא הנמשל:


אצל היהודים יש שותפות מלאה עם הגוף והנפש הגוף מקיים את הנפש בגשמיות, ואילו הנפש תורמת את חלקה ברוחניות לגוף.


אולם לצערנו יש אנשים שמחליפים את השותפות: הגוף זה אחראי לרוחניות משום כך באמצע התפילה מתנענע הגוף ללא כל כוונה ומחשבה, וכנגד זה הנפש היא האחראית על הגשמיות, משום כך מרחפות המחשבות אל על או במצב הטוב אל השוק והפרנסה... 




למאמר הבא