שמיני- כפיפות לדעת תורה

ואביהו שהקריבו אש זרה אשר לא ציווה אותם דווקא ביום חנוכת המשכן?! ומדוע סיפרו חז"ל את הסיפור עם רב מתנא ובני פפוניא...

כפיפות לדעת תורה


עונשם של נדב ואביהו דווקא ביום חנוכת המזבח מדוע?

 

הקדמה: 

עם ישראל משול לגוף של היונה והרבנים לכנפיים שנאמר: "כנפי יונה ..."  עם ישראל לא יכול להתרומם ברוחניות ללא הכנפים-ללא הרבנים... 


עד כדי כך שאמרו חז"ל:  "כל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה.."


אדם שחולק על רבו פוגע במסירת התורה משמים -  הוא לא פוגע ברב ולכן העונש הוא מן השמים
 

נדב ואביהו הורו הלכה בפני רבם -  פגעו באושיות המשכן

כל מטרת המשכן הייתה להיכנע בפני ה'.  להבין שמשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע ויהושוע לזקנים...


נדב ואביהו בעצם זה שהורו הלכה בפני רבם - משה ואהרון הפכו את הסדר לכן מתו דווקא ביום חנוכת המקדש...



הגמרא בפסחים סוף פרק שני מביאה סיפור: 

 

רב מתנה לימד לבני פפוניא (בלשון הקודש) ההלכה שצריכים ללוש המצות רק ב"מים שלנו".
זאת אומרת, מים שנשאבו קודם שקיעה של אתמול, ו"לנו" (=ישנו) עבר עליהם הלילה, כדי שיצטננו ולא יחמיצו העיסה.


אבל אנשי פפוניא שמעו המילה "שלנו" במובן שהמים (צריכים להיות) של רב מתנה. והביאו חביותיהם וכליהם לקבל מים מרב מתנה. 


אז רב מתנה תרגם דרשתו בלשון ארמי (שלנו = דביתו) כמובן הראשון שצריכים לינת המים בבית קודם לישת המצות...
 

ונשאלת השאלה: 

מה רצו חז"ל לומר בסיפור הזה? שבני פפוניא היו לא נורמליים?! בעלי דיסלקציה?!


התשובה היא: 

ההפך הוא הנכון. חז"ל רצו ללמדנו ולהראות מהי הכפיפות שצריכה להיות לגדולי ישראל...


בא רב חדש ואומר: "מים שלנו" וכולם הבינו שצריכים לקנות מים מהרב החדש. אף אחד לא אמר: "מה באת לעשות עלינו כסף"??? כולם באו עם הכלים... 


זוהי כפיפות מוחלטת לדעת תורה...
 
המשכן נבנה ככפרה על חטא העגל. בחטא העגל הם עשו עגל שלא ציווה ה' 

ולכן הכפרה לזה היא התבטלות מוחלטת לה' - עושים משכן.


נדב ואביהו הקריבו אש זרה אשר לא ציווה ה' בניגוד לדרך המשכן שנבנה באופן כזה שבכל פעם נאמר: "כאשר ציווה ה' את משה". 


לכן לא הייתה בררה הם פגעו ביסוד שלשמו נבנה המשכן ומתו דווקא ביום חנוכת המזבח...




למאמר הבא