שבת החודש - המצה עדות לחיפזון

ם, עַל שׁוּם מָה? שאלה ותשובה של האברבנל המבארים שהמצה שאנו אוכלים היא לזכר החיפזון שיצאנו ממצרים ולא הספיק בצקנו להחמיץ... בכמה זמן הייתה גאולת מצרים? תוך כמה זמן היו כול בני ישראל מחוץ למצרים? בדרך החוצה?

המצה עדות לחיפזון


פרשת החודש


בפרשת החודש ישנם ציווים שקשורים לפסח מצריים וציווים לפסח דורות: איסור של שהיית חמץ בבית


מביא ספר החינוך מצווה יא': 

שנזכור הניסים שנעשו במצרים... שמתוך החיפזון אפינו מצה. "ולא יכלו להתמהמה..." שנזכור שיצאנו בחיפזון


אנו אומרים בהגדה של פסח:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר. 


ואנו אומרים את הסיבה לכך שאוכלים מצה:
מַצָּה, זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ.

 

שואל האברבנל (וכן האבודרהם והר"ן): 

מדוע אנו אומרים שהסיבה היא החיפזון?! כאילו משמע שאם היה זמן לבצק להחמיץ, היינו יוצאים עם לחם?!


הרי הסיבה היא מכיוון שה' ציווה בפסוק מפורש בפרשת ראה (דברים טז',ג'): "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"
אם כך הסיבה היא ציווי ה' - ולא החיפזון?!

 

והאברבנאל מבאר

בני ישראל אכלו את המצות ביד' בניסן עם קורבן הפסח עד חצות. הם לא יכלו לצאת מהבית עד הבוקר אבל הם יודעים שמחר יוצאים ממצרים. 


אם כך הם לא תתכננו מה אוכלים מחר?! גם ככה אין לך מה לעשות ומההתרגשות בוודאי אתה לא ישן - לא תדאג לאוכל?!


בבוקר הולכים לאפות לחם (לא היה איסור להשהות חמץ בבית) ולפתע חיפזון... מהר מהר יוצאים עם מצות...


בכמה זמן היו כולם בדרך החוצה?


מהר! מה זה מהר?! התשובה מזה שאתה רואה שהכינו לחם ויצא מצה משמע שב- 18 דקות כולם היו בחוץ...


אם כך - אומר אברבנל - המצה היא הראייה למהירות ולחיפזון. ולכן:

 

מַצָּה, זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ. היא העדות לחיפזון.


הקב"ה אכן ציווה לאכול מצה כי הוא צופה ומביט עד סוף הדורות. אבל היא - המצה - עדות לחיפזון...



למאמר הבא