אמור-חילול ה' זה לדבר בבית הכנסת!

שם ה'. בכלל קלון השכינה הוא המדבר בבית הכנסת דברי חולין! "מה כל כך חמור לדבר בבית הכנסת?" ולמה זה חילול ה'? "משל ונמשל לשבת אמור" המבארים שכשאדם בא לבית הכנסת ומדבר בו דברי חולין זו בושה גדולה למלך...

חילול ה' זה לדבר בבית הכנסת!

 

בפרשת השבוע מזהירה התורה על המצווה הגדולה של קידוש ה' ובנוסף ישנה האזהרה מפני חילול ה': "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל".

 

הרמב"ם פסק בהלכות יסודי התורה:

"כל בית ישראל מצווין על קידוש ה' הגדול הזה, שנאמר: 'ונקדשתי בתוך בני ישראל', ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר: 'ולא תחללו את שם קדשי'".

 

בספר 'שיח יצחק' (לרבי אליהו מאני – שימש כרבה של חברון) בשער היראה הוא מביא:

שבכלל קלון השכינה הוא המדבר בבית הכנסת דברי חולין!

 

נשאלת השאלה:

"מה כל כך חמור לדבר בבית הכנסת?" ולמה זה חילול ה'?

 

התשובה תובן על פי משל שמביא ספר 'מעיין השבוע':


מלך חשוב ומכובד ביקש לעשות לו עטרת מלוכה. שלח זהב רב, אבנים טובות ומרגליות אל הצורף ואמר לו: "כתר זה אענוד לראשי בשבתי על כס המלוכה לעיני בני עמי, בשל כך ברצוני לחזות בעבודתך בעת עיצובו וליהנות ממעשה ידך. בא ועלה לארמון המלוכה ושב למרגלותי".

 

איזה כבוד ויקר!

 

נטל הצורף את צרורו ועלה לארמון. המשמרות היניחוהו לעבור, משרתים ליווהו אל הטרקלין והמלך האיר לו פנים.

ישב הצורף לרגלי המלך פתח את צרורו והוציא מתוכו את מכנסיו המטולאים. השחיל חוט ומחט וישב לתקן בהן חורים...

 

אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה – אוי להעזה מה נורא יהיה חרון האף!...

 

כן הוא הנמשל:

 

אדם שבא לארמונו של מלך – בית הכנסת ומדבר בו דברי חולין בשעה שהוזמן לעשות מלאכתו – לשבח לרומם ולגדל את שם ה' יתברך, האין הוא דומה לאותו צורף?!...

 

כמה זהירות נדרשת בחילול ה'! וגם אם אדם חושב שמה שיש לו להגיד אפילו הקב"ה מבין שזה חשוב... האם חשב הוא מה יאמרו הסובבים אותו?!...

 

מובא ב'באר היטב סימן קנ"א:

שהאר"י הקדוש היה נזהר מלדרוש בבית הכנסת שמא יימשכו הקהל לדברי חולין...



למאמר הבא