אמור- הקשר בין קרבנות למועדות

ת לפרשת מועדות?" מה הסמיכות של שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד, לפרשת המועדות? מדוע פרשת המועדות מתחילה בציווי: "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד..."?! מה הקשר שבניהם? תשובותיהם של הספורנו, הרב נבנצל והנצי"ב "סיפור על הרב ראובן קרלנשטיין" שסיפר הרב ברוך רוזנבלום

הקשר בין קרבנות למועדות


המצווה של "וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי", באה לאחר "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד".

 

באים כל המפרשים, ושואלים:

מה הסמיכות של שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד, לפרשת המועדות?

מדוע פרשת המועדות מתחילה בציווי: "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד..."?! מה הקשר שבניהם?

 

תשובת הספורנו:

יש חיבור בין שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד, לפרשת המועדות.

כשם שמצאת, שבן-אדם מקדש את הבהמה... בשעה שהוא אומר: 'הבהמה הזאת תהיה קודש... אני מקדיש אותה לקרבן' - בדיבור שלו, הוא הופך את הבהמה לקודש.

 

כך גם במועדים "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" - ברגע שבית הדין אומר – "עכשיו ראש חודש... עכשיו חג..." האמירה שלהם קובעת והופכת יום חול לקודש.


לכן הם מוצמדים ביחד - כיוון שהקדושה של הפה, שמקדיש את הבהמה להיות קדושה... היא הקדושה שקובעת בבית הדין, מתי יהיה היום טוב.

 

מביא הספר ענפי הארזאל:

על פי זה תבין את המשנה באבות ג, יא: רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת... אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא...


מה הקשר?!


כי שניהם, אומר רבינו יונה, נקראים בשם 'קדוש'.

אם אתה רואה ששניהם הוצמדו יחד, באותה משנה... ללמדך, שהקדושה של הבהמה והקדושה של המועדים, חד הוא. הכול נעשה בכוח הפה של האדם.

 


 

הרב נבנצל בספרו מבאר:

הפרשה פותחת ב- "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד", ועוברת מיד ל – "אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד"... היות וזה סמוך לפרשת המועדות, ובמועדות יש הרבה דרישה לקרבנות ... כולם עולים לירושלים... כל אחד מביא קרבן, וסוחרי הבהמות היו עומדים בכניסה לירושלים ומוכרים בהמות.


יכל להיות מחסור חמור בכבשים ועולות, שיטה את שיקול הדעת של סוחרי הבהמות. הם יראו שאין להם בהמות כשרות במלאי ועלולים הם לשכנע את הבאים בשערי ירושלים ל'התפשר'...


"תראה... מחוסר איבר זה לא... אז מה הבעיה?! נקריב אותה לאחר חמשה ימים... יש מחסור, צריך להקריב!... אין מה לעשות..."


לכן אומרת התורה – תיזהר, אתה צריך להביא הרבה קרבנות... ראה שלא ייווצר מצב כזה, שתביא קרבן שלא עברו עליו שבעה ימים... או שתקריב קרבן, שאותו ואת בנו, לא תשחטו ביום אחד...


אומר הרב נבנצל - בשל ריבוי הקרבנות שישנם במועדים, לכן הזהירה התורה וכתבה את שני המצוות האלה בתוך פרשת המועדות, כיוון שזה חלק מהפרשה, של המועדות.

 


תשובתו של הנציב מוולוג'ין:

היות ובפרשת המועדות התורה מצווה על כל אדם שרוצה לקיים את מצוות שמחת החג, ויש מצווה לשמוח בבשר ויין, יש סכנה גדולה שבני אדם ששותים, מרוב שמחה, יגיעו לכך שיחללו את הקב"ה.


אומר הנציב – תצא לרחובה של עיר, בזמן החגים של הגויים, סכנת נפשות... הם שתויים על הרצפה, מנוולים את פיהם ומתקוטטים לאחר ששתו לשכרה... ה' ירחם.



סיפר הרב ברוך רוזנבלום:

אחד מרבותי, הגאון ר' ראובן קרלנשטיין זצ"ל, נפטר בעשרה בטבת. הוא טס לחו"ל ועבר השתלת כליות בסאן פרנסיסקו.

בר מצוהו של הבן הבכור שלו יוסף, נערכה בדיוק בתקופה הזאת, של סוף דצמבר, שזה התקופה של החגים של אומות העולם.


כשהוא ביקש לעזוב את הבית חולים, לחזור לארץ ישראל לבר-מצוה תוך התחייבות לחזור בחזרה לכשזו תסתיים נתקל בהתנגדות.

אמרו לו העסקנים הרפואיים- "עכשיו אתה לא עוזב, אם זה היה פברואר, יכולת לנסוע... עכשיו אתה לא עוזב!".


הוא שאל אותם: "למה?, מה יש עכשיו?!

השיבוהו: "בתקופה הזאת, יש את ריבוי השתלות... אף אחד לא משתחרר לחופש בלילה הזה"...


"למה? מה יקרה בתאריך הזה?!" – שאל בתמימות

ענו לו כשבבת צחוק על פניהם: "הם חוזרים בעשרים וחמש לחודש, מהחגיגות שלהם... כל אחד חוזר עם פגיעה אחרת... דע לך! בלילה הזה, של עשרים וחמש בדצמבר, יכולים להיות גם עשרים וחמש השתלות בלילה אחד!... אף אחד לא משוחרר מבית החולים בלילה הזה, כולם בהיכון! אז עכשיו אתה רוצה לצאת?!"...


ובאמת שלושה ימים לאחר מכן, הוא עבר השתלה... ברוך ה' היה 'יבול גדול' באותו הלילה...



אומר הנצי"ב: בחגים ובמועדים קיימת סכנה גדולה... אם התורה מצווה אותך, לשתות יין ולאכול בשר... ישנה סכנה, שאם תשתה, תגיע לידי שיכרות... ואם תגיע לשכרות, יהיה חילול ה'.


לכן אומרת לנו התורה:  פרשת המועדות מתחילה מ- "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד" וממשיכה – "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" – תיזהר שלא תגיע לחילול ה'!...



למאמר הבא