אמור- קידוש ה' בשני אופנים

נים לקידוש ה'? אם כל דבר יונק מהפעם הראשונה שהוא מופיע בתורה - "היכן מופיע בתורה קידוש השם בפעם הראשונה?". בתורה, אין מצווה למות על קידוש ה'. יש מצווה לחיות על קידוש ה'!

קידוש ה' בשני אופנים


מצוות קידוש ה' נאמרת בסיום של מצוות הכוהנים.

 

נשאלת השאלה:

מה הקשר בין מצוות הכוהנים לקידוש ה'?

 

הרב ברוך רוזנבלום עונה על כך נקדים תחילה:

במדרש שוחר טוב בתהילים נאמר: הקב"ה לקח את הר המוריה, ושם אותו על הר סיני... 

מדוע?

הקב"ה לא רצה שנמות על קידוש ה', אלא רצה שנקבל את הכוח של מסירות נפש, בהר סיני. נקיים את התורה במסירות נפש... זה מה שהקב"ה רצה!


בתורה, אין מצווה למות על קידוש ה'. יש מצווה לחיות על קידוש ה'!

 

בפרשת שמיני, נפטרו נדב ואביהוא, שני בניו של אהרון הכהן. אין לנו מושג, בבניו של אהרון הכהן. אחת-עשרה טעמים, למה נפטרו... אבל דבר אחד אנחנו יודעים – מוות אצלנו, זה לא זמן של בכי – יש שלושה ימים לבכי, שבעה, חודש ושנה.

בתום השנה, אין יותר בכי.


שני סוגי אנשים, מתאבלים עליהם כל שנה מחדש – תלמידי ר' עקיבא, מפסח ועד עצרת, ונדב ואביהוא.


כותב הזוהר הקדוש בפרשת אחרי-מות – כל המוריד דמעות ביום הכיפורים, על נדב ואביהוא, מובטח לו שלא ימותו בניו בחייו.

מכאן למדים את גדולתם.

 

המדרש בויקרא רבה, פרשה יב, אות ב:

אָמַר משֶׁה לְאַהֲרֹן, אָחִי, בְּסִינַי נֶאֱמַר לִי שֶׁאֲנִי עָתִיד לְקַדֵּשׁ אֶת הַבַּיִת הַזֶּה, וּבְאָדָם גָּדוֹל אֲנִי מְקַדְּשׁוֹ, וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּא אוֹ בִּי אוֹ בְּךָ הַבַּיִת הַזֶּה מִתְקַדֵּשׁ, וְעַכְשָׁיו שְׁנֵי בָנֶיךָ גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְךָ .

 

פירוש הדבר – אם אהרון היה מת, לאף אחד לא היו תלונות... הקב"ה, בגלל סיבה מסוימת רצה, שהמקדש יחנך בפטירתו של אדם גדול.


הקב"ה לא רצה שברגע שיהיה משכן, האנשים יתחילו לזלזל במצוות כיוון שיש להם אפשרות להתכפר. לכן, אמר – יראו שגם אנשים גדולים נפטרים, וזה יכניס פחד ומורא...


אילו אהרון היה מסתלק, לאהרון לא הייתה שום טענה ... "ריבונו של עולם, זה רצונך, בסדר גמור..."


כמו כן, גם אם משה רבינו היה מסתלק... לא הייתה למשה שום טענה...

הקב"ה אומר למשה רבינו - וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי – נדב ואביהוא הסתלקו.


אומר הרשב"ם – אמר משה לאהרון – הם קידשו את ה' במוות. אתה יכול לקדש את ה' בחיים.

שאל אהרון את משה – איך?

אמר לו משה – וַיִּדֹּם – אם אתה לא תוריד דמעה, אם אתה לא תצא מבית המקדש, אם לא תקרע את הבגדים, אם אתה תחזור לעבודה מיד... הם היו הר המוריה (מקום העקידה), ואתה תהיה הר סיני! (מקום של קודש).


אתה תוכיח לכולם, מה שכותב ספר החינוך בתחילת הפרשה – ברגע שאחד מתמנה להיות כהן גדול, הוא מתנתק מהעולם כי הוא דבוק בקב"ה!

 

אמר לו משה – אם אתה בוכה... אם אתה עכשיו לא יכול לעבוד, כי אתה עסוק בפטירת בניך, סימן שאתה מחובר לבנים, ולא לקב"ה.


אתה רוצה שיתקדש ה' על ידך? יש רק דרך אחת – וַיִּדֹּם – תשב עכשיו כמו דומם, ולא תוריד דמעה, ותחזור לעבודה...  אם אתה עושה את זה, קידשת את ה' בדיוק כמו שהם עשו!

 

כעת, נוכל להבין טוב מאוד, למה מצות קידוש ה', נאמרת בסוף פרשת הכוהנים:

כי הפרשה מתחילה באיסור להיטמא למתים:  "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

היכן זה בא לידי ביטוי פעם ראשונה?

ביום הראשון שנכנס הכהן הגדול לעבודה, שם היה הניסיון של וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... שאהרון הכהן התנסה, האם ללכת ולבכות על בניו או לא!

אהרון עמד בניסיון שלו, וממילא הוא זכה לקדש שם שמים!

 

למדנו מכאן, שלקדש שם שמים אפשר, גם ע"י מסירות נפש, כיצחק אבינו - להיעקד על המזבח...

אבל ניתן לעשות מסירות נפש של יעקב אבינו – איש תם יושב אהלים... כמו שנאמר (במדבר יט, יד): "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל".


למאמר הבא