אמור- חנוכה ופורים גם בפרשה

: חג הפסח, חג השבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות ובסוף בשמיני עצרת. ונשאלת השאלה: "היכן חנוכה ופורים בתורה?". הרוקח, ר' אליעזר מגרמייזה, מצא רמז נוסף בפרשה הזאת, לשני מועדים מדרבנן – ימי החנוכה, וימי הפורים. מדהים!!!

חנוכה ופורים גם בפרשה


הפרשה נקראת בלשון חז"ל בגמרא מסכת מגילה בשם "פרשת המועדות שבתורת כוהנים", בגלל ענייני המועדות, המופיעים בפרשה. כאשר התורה פותחת דבר ראשון, במצוות השבת ולאחר מכן חג הפסח, חג השבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות ומסיימת בשמיני עצרת.

 

מופיעים פה מכלול החגים, של מערכת החגים שנמצאים בדרך כלל כולם בימות הקיץ... החל מפסח וכלה בחודש תשרי - סיום המועדים.

 

הרוקח, ר' אליעזר מגרמייזה, מצא רמז נוסף בפרשה הזאת, לשני מועדים מדרבנן – ימי החנוכה, וימי הפורים.


"חנוכה בפרשת אמור":

"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית" – רומז לענייני החנוכה

מתחיל ב- "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" – נר אחד...

ומסיים: "עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת" - שזה שמונה הנרות.

כאן הראיה לשיטת בית הלל, כי מתחיל בנר אחד, ולאחר מכן מוסיף והולך.

 

"פורים בפרשת אמור":

אומר הרוקח -  "וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת..." זה רמז לסעודת הפורים...

ולאחר מכן עוסקת התורה בפרשת המקלל ... זה רמז למה שצריך לומר בימי הפורים – 'ארור המן'.


אלו הדברים שכותב הרוקח, רמז לפרשת המועדים בכללותה.



למאמר הבא