אמור- אריכות ימים וגמילות חסדים

תעסקות בגמילות חסדים? "מדוע חי אביי יותר מרבא"? ומה הביא את אימו של הכהן הגדול להאריך ימים?...

אריכות ימים וגמילות חסדים

 

"כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו"

 

נשאלת השאלה:

מדוע הקדימה התורה להזכיר את האם קודם האב, בשונה מכל התורה שהאב מוקדם לאם כפי שמובא במשנה בסוף מסכת כריתות "האב קודם לאם בכל מקום"?

 

ב"אבן עזרא" כאן, כתב תירוץ נפלא:

"וטעם להזכיר אמו קודם האב כי הזכר חי יותר מהנקבה ברוב".

 

אך עדיין לא מובן:

אמנם יש להבין, שבהמשך הפסוקים לגבי כהן גדול, אומרת התורה (כא, י - יא) "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו וגו' ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא", והקדים את האב לאם, ולפי האבע"ז הרי האב מאריך ימיו יותר?!

 

 ואפשר לתרץ על פי דברי חז"ל (מכות יא, א):

 "אימותיהן של כוהנים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו", דהיינו שאימותיהם של הכוהנים גדולים היו מספקות מזון ובגדים לתושבי העיר מקלט בכדי שלא יתפללו על הכוהנים הגדולים שימותו.

 

אריכות ימים ניתנה לעוסקים בגמילות חסדים:

רבה ואביי מבית עלי באו, רבה שעסק בתורה חי ארבעים שנה. לעומתו, אביי שהיה חברו הטוב, עסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שישים שנה".

רואים מכאן שגמילות חסדים מאריכה את ימיו של האדם.

 

ועל פי זה מיישב ספר 'ציוני תורה' הקושיא שהבאנו:

אכן בדרך כלל האנשים מאריכים ימים יותר מהנשים כפי שביאר האבן העזרא, אבל אצל כהן גדול, שאמו עסוקה תדיר בגמילות חסדים לספק מים ומזון לתושבי ערי מקלט, היא האריכה ימים יותר, ולכן כתוב אצלו "לאביו ולאמו" שכן אמו מאריכה יותר ימים.









למאמר הבא