בחוקותי- תכלית האדם וסוד ההצלחה

היו עמלים בתורה. וכבר אמרו רבותינו ז״ל: ״תלמוד תורה כנגד כולם״. מהו עמל של תורה? ומהי השאיפה שצריכה להיות ללומד התורה בשני משלים של הרמח"ל ורבי עקיבא איגר...

תכלית האדם וסוד ההצלחה


פרשת בחוקותי מסיימת את החומש השלישי ספר ויקרא. 


הפרשה פותחת בפסוק: ״אם בחוקותי תלכו ואם את מצוותי תשמרו..״. 


אומר רש״י הקדוש בלשונו הזהב: ״אם בחוקותי תלכו״ - שתהיו עמלים בתורה. 


וכבר אמרו רבותינו ז״ל: ״תלמוד תורה כנגד כולם״.


תכלית האדם בעולם - עמל של תורה ומצוות. 


הראיה לכך:

״כי אדם לעמל יולד״ (איוב ה, ז) ובביאור המילה עמל כתב המלבי״ם: ״העמל מציין יגיעת הנפש״. כלומר, שהאדם לומד כדי להתייגע. 


ובאיזה תחום עליו לייגע את כוחותיו? מובא (סנהדרין צט, ב): ״כשהוא אומר: ׳לא ימוש ספר התורה הזה מפיך׳ (יהושע א, ח) הוי אומר לעמל תורה נברא״.



הסביר רבינו הרמח״ל ז״ל

״ואמנם צריך שידע האדם כי לא למנוחה הוא בעולם הזה, אלא לעמל וטרח... וכדרך יוצאי הצבא במערכותיהם, אשר אכילתם בחפזון, ושנתם עראי, ועומדים תמיד מוכנים לעת קרב, ועל זה נאמר (איוב ה, ז), ׳כי אדם לעמל יולד׳... 


ועל זה הדרך אמרו חז״ל: ״כך היא דרכה של תורה - פת במלח תאכל ומים בבשורה תשתה ועל הארץ תישן״, שהוא כלל ההרחקה בתכלית מן המנוחות והעיונים״ (מס״י, פ״ט).


ממשיל הרמח״ל את התמסרותו של ׳העובד׳ האמיתי לזו של החייל בעת מלחמה, בשעה שכל צרכיו והרגשותיו אף החיוניים והכרחיים ביותר, מתבטלים בפני צורכי המלחמה, שכן בהם תלויה הצלת נפשו!

 

זו ההרגשה שצריכה להיות ״לבן-תורה״, שכל צרכיו, קשייו וייסוריו בטלים בפני רצונו העז לרדת לעומק דברי התורה, מפני שבהם תלויה הצלחת נפשו בעולם הזה ובעולם הבא...


ממשיל רבי עקיבא איגר זצ״ל על הפסוק ״שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב״ משל למה הדבר דומה:

 

נתאר לעצמנו אדם ההולך במדבר ומוצא הר של אבנים טובות. 

מה הוא עושה? 

ממלא את כיסיו. וכשהם מתמלאים, מוריד האיש את הכובע שלו וממלא גם אותו. 


בוודאי שגם את החליפה מנצל האיש לאגור בה אבנים טובות. האיש אמנם שמח וטוב לב על מה שהוא אסף, אך בו זמנית כואב לו על הכמות הגדולה שהשאיר אחריו!



כך הוא הנמשל:

 

צריך להרגיש אדם שלומד תורה, כיון שכל מילה שהוא לומד היא זכייה עצומה, אבל בכל זאת כואב הלב על מה שנשאר. 


הלא יש נושאים רבים שעדיין לא הספיק לגעת בהם... ״שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב״ - הריהו כאותו אדם שמצא הרבה שלל ורוצה לקחת הכל אך אי אפשר...


ומדוע קראה התורה לעמל התורה בלשון חוק (בחוקותי)?

 

מסבירים המפרשים, שזה בא לומר לנו שלא מספיק ללמוד כדי לדעת, אלא גם כשלמדת ואתה יודע, עדיין יש מצווה לחזור שוב ושוב.


יהי רצון שנזכה ונהיה עמלים בתורה ונצליח בעולם הזה ובעולם הבא...



למאמר הבא