בחוקותי- להפוך את הקללה לברכה

יתֶן הֲרֵינִי הוֹפֵךְ לָכֶם קְלָלוֹת לִבְרָכוֹת, אֵימָתַי כְּשֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". ביאור נפלא של "הרב ברוך רוזנבלום לפרשת בחוקותי" כיצד ה' יהפוך את הקללה לברכה - כפי שמביא הספר כמוצא שלל רב, בשם חתנו של המהרש"א.

להפוך את הקללה לברכה


המדרש בויקרא רבה, פרשה לה, אות א:

רַבִּי מְנַחֵם חַתְנָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אָמַר, חִשַּׁבְתִּי מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לָנוּ בַּתּוֹרָה: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וּמַה כְּתִיב תַּמָּן (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, (ויקרא כו, יד): וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, מַה כְּתִיב תַּמָּן (ויקרא כו, יח): וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם. 


רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר, חִשַּׁבְתִּי בְּרָכוֹת חִשַּׁבְתִּי קְלָלוֹת. בְּרָכוֹת מֵאל"ף עַד תי"ו, קְלָלוֹת מִן וי"ו וְעַד ה"א, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵן הֲפוּכוֹת.


אָמַר רַבִּי אָבִין אִם זְכִיתֶן הֲרֵינִי הוֹפֵךְ לָכֶם קְלָלוֹת לִבְרָכוֹת, אֵימָתַי כְּשֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ.


נסביר:

עיקר הברכות באות על עמל התורה, ועיקר הקללות באות על אי עמל התורה.


הברכות מתחילות באות א' - אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ ומסתיימות  באות ת' - וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת – זה המילה האחרונה.

מתחילים ב- א ומסיימים ב – ת.


הקללות מתחילות באות – ו' ומסתיימות באות – ה.

 

בגמרא (מסכת בבא בתרא) כתוב אחרת, אבל במדרש כתוב – מתחיל ב – ו , שנאמר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי ומסתיים ביַד מֹשֶׁה – זה הקללות.


אומר המדרש – הברכות מא' ועד ת'. מתחילים ב-  אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ  ומסתיימות וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת  כל ה - כ"ב אותיות, יש בברכות.


הקללות יש בהם גם כן כ"ב אותיות, אבל הפוך מתחילים מן ה – ו אל ה- ה – מתחילים מה-ו' ועושים סיבוב שלם של כל הכ"ב אותיות עד האות- ה'.

 


לכן:

אָמַר רַבִּי אָבִין אִם זְכִיתֶן הֲרֵינִי הוֹפֵךְ לָכֶם קְלָלוֹת לִבְרָכוֹת, אֵימָתַי כְּשֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ"

 

יש אפשרות להפוך את הקללה לברכה, למרות שזה נקרא בשם קללות, אבל אם תהיו  בחזרה עמלים בתורה, את כל הקללות שכתובות כאן, אני הופך לברכה.

 


ספר כמוצא שלל רב, מביא דבר נפלא בשם חתנו של המהרש"א (מופיע במהרש"א מהדורא בתרא במסכת בבא בתרא) לבאר את העניין:

יש מדרש שמופיע ב'איכה רבה', שם מסופר – בשעה שהבריונים שרפו את מקורות המזון, שנשארו בירושלים (גמרא במסכת גיטין, פרק הניזקין) וכשנודע לר' יוחנן שכך עשו - אמר 'ואי'...


שמעו את זה הבריונים, ומכיוון שהמילה 'ואי', מבטאת צער. תפס אותו ראש הבריונים – "תגיד אתה אמרת 'ואי'?!  סימן שאתה מצטער, ששרפנו את מקורות המזון?!"


אמר לו ר' יוחנן בן זכאי – "לא אמרתי ואי, אמרתי וָה, שזה סימן לשמחה". ('וָה' זה ביטוי לשמחה, ו'ואי' זה עצב. זה קשור לשני מדורים בגיהינום מובא בילקוט-שמעוני פרשת ראה – יש חלק אחד בגיהינום שצועקים' ואי' ויש חלק אחר בגיהינום שצועקים 'וָה'...).

 

הברכה מתחילה ב-וָה - כפי שאומרים חז"ל על המילה "והיה", כל מקום שכתוב והיה – לשון שמחה.


אומר החתן של המהרש"א דבר נפלא – אם כתוב שהקללות מתחילות באות – ו , ומסיימות באות – ה - בְּיַד מֹשֶׁה, יש לך וה.

 

זה מה שאמר רבי אבין – אם אתה תהפוך, ובע"ה תלך בדרך התורה, אז יהפוך לך ה' את הקללה לברכה, ואם כך יהיה לך וה ו בהתחלה וְהאות – ה בסוף, לשון שמחה...

 


למאמר הבא