בחוקותי- עבירה גוררת עבירה

תנו בעבירה אחת בלבד - כיוון שיודע הוא שעבירה גוררת עבירה.. את השאר אתה תמשיך לבד. "דוגמאות מהתורה לעבירה גוררת עבירה". "סיפור על הבן איש חי" שהציל גנב מרדת שחת וחזר למוטב בזכות שמירה על האמת...

עבירה גוררת עבירה


"וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו?ֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי".

 

מבאר כאן רש"י - להפרכם את בריתי:

כופר בעיקר הרי שבע עברות, הראשונה גוררת השנייה, וכן עד השביעית...

 

דע לך! אם התחלת בעבירה, העבירה הזאת לא תיעצר, אלא אם כן עשית תשובה. כיוון שברגע שאדם עובר עבירה, מתחילה ההתדרדרות ועבירה גוררת עבירה... בהתחלה הוא מואס בחוקים, ואח"כ במשפטים, ואחרי זה במצוות ואחרי זה הוא מגיע לכפירה בעיקר...

 

 

המשנה באבות (פרק ד,ב) אומרת:

בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה.

 

מביא בֶּן עַזַּאי כלל – אין לך מצווה שלא תביא אחריה עוד מצווה, ומצד שני, אין לך עבירה, שלא תביא בעקבותיה עבירה נוספת.

 

איך אמר יהודי חכם פעם – יהודי תמיד רץ! או שהוא רץ למצווה או שהוא בורח מעבירה.

 

נביא כמה דוגמאות לעבירה גוררת עבירה:

 

בפרשת קדושים (ויקרא יט, יא-יב) נאמר:

"לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹֽא תְכַֽחֲשׁוּ וְלֹֽא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּֽעֲמִיתֽוֹ. וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'"

 

אומר רש"י - לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו ולא תשבעו. אם גנבת, סופך לכחש, סופך לשקר, סופך להישבע לשקר.

רש"י אומר לנו כלל – אין גנב לא שקרן!. כיוון שאם תשאל אותו – "תגיד, אתה גנבת?" וכי יעלך על דעתך שהוא יגיד לך "כן"?! אולי בעסקת טיעון הוא יגיד לך "כן"... ללא אחת כזו התשובה האוטומטית תהיה: "אני גנבתי?! מה פתאום אני... מקסימום סחבתי... אבל גנבתי?! אין דבר כזה"...

 

לכך קובע רש"י - אם גנבת, סופך לכחש... אם כיחשת סופך לשקר, ואם אתה משקר, סופך להישבע לשקר. במילים פשוטות – עבירה גוררת עבירה.

 

מביא הרב רוזנבלום סיפור על הבן איש חי:

יהודי אחד בא לבן איש-חי , ואמר לו שיש לו מחלה... "כל מקום שאני הולך, אני סוחב משהו"...

שח לו אותו יהודי, שהוא כבר לא יודע מה לעשות אין לו שליטה על זה... ושהרב יורה לו דרך לתקן זאת.

 

הבן איש-חי הביט בו ברחמים ולפתע אמר לו: "תבטיח לי בתקיעת כף, שלא תשקר!"

 

הגנב נדהם, לא יכל הוא לעצור את עצמו ושאל: "אבל כבוד הרב, מה הקשר לשקר וגניבה עכשיו?! "

 

הרב לא התרגש מהשאלה ואמר בביטחון: "תבטיח לי שלא תשקר, ואני מבטיח לך שאם לא תשקר, גם לא תגנוב!"

היהודי נתן לו 'תקיעת כף' ונשבע – "יותר אני לא משקר!"

 

ניכנס אותו יהודי לחנות הראשונה והנה 'קורץ לו' פריט שמוצא חן בעיניו. מתוך הרגל ובלי לחשוב, מיד תופס את זה, ומכניס לכיס.

 

המוכר קולט  אותו במצלמות האבטחה, ניגש אליו ושואל: "היי, מה זה בכיס שלך?"

הוא כגנב מנוסה לא נבהל ואמר מיד: "מממ... לקחתי כדי למדוד את ה..." ובהבזק של רגע הוא נזכר – "רגע... הבטחתי שאני לא אשקר...". הוא פונה למוכר ואומר לו: "מחילה, הנה אני מחזיר ..."

 

רואים מכאן, שאם אתה גונב, השלב הבא זה שקר!



דוגמא נוספת  בפרשת שופטים:

"וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל"

 

רש"י מבאר - וכי יהיה איש שנא לרעהו. על ידי שנאתו הוא בא לידי וארב לו. מכאן אמרו עבר אדם על מצווה קלה סופו לעבור על מצווה חמורה. לפי שעבר על לא תשנא, סופו לבא לידי שפיכת דמים. לכך נאמר כי יהיה איש שנא לרעהו וגו' , שהיה לו לכתוב וכי יקום איש וארב לרעהו והכהו נפש.

 


דוגמא נוספת  בפרשת כי תצא:

"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ. וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים..."

הבן-אדם התחתן עם אישה, אבל הוא שונא אותה... תשאל אותו: "אם אתה שונא אותה, מה הבעיה?! תן לה גט!"


הוא לא רוצה גט, כי אחרת הוא צריך לתת כתובה... אם הוא נותן גט, זה מזונות וחלוקה ברכוש...  אז מה הוא עושה?

 

הוא "תופר לה תיק" – שוכר עדי שקר, וממציא שהאישה הזאת זינתה, כדי להרוג אותה!  ככה הוא ירוויח, שלא לתת כתובה, ולא מזונות והוא גם יהיה אלמן!...

 

אומר רש"י  -  ושם לה עלילת דברים:

 עבירה גוררת עבירה, עבר על לא תשנא (ויקרא יט, יז) סופו לבא לידי לשון הרע.



דוגמא נוספת  בפרשת כי תצא:

"כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם".


אומר רש"י - ויסרו אותו. מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו. בן סורר ומורה אינו חיב, עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין. שנאמר (פסוק כ) זולל וסבא, ונאמר (משלי כג, כ) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו. ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו, הגיעה תורה לסוף דעתו, סוף שמכלה ממון אביו ומבקש למודו ואינו מוצא, ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב.

 

מי אמר לך?! אולי זה לא יקרה?! - אין דבר כזה!


גונב בשר... שותה יין... זה כמו מסומם! אין מסומם שלא ירצח אנשים, אם הוא לא ישיג את המנה שלו, הוא יהרוג כל דבר שזז, על מנת להשיג את המנה!


אם אלה פני הדברים, למדנו שהיסוד הזה, של עבירה גוררת עבירה, מקיף הרבה מקומות בתורה ויש להיזהר מהעבירה הראשונה שלא תיגרר לבאה אחריה...



למאמר הבא