בחוקותי- "ונשלמה קללות שפתינו"

ת הם למעשה זיכוך של עצמנו. במידה ומגיע לנו אחד מהקללות הללו כיצד נכפר עליה?! מה עלינו לעשות כדי שהקללות הללו לא יבואו עלינו?... ביאור נפלא של התפארת שלמה, לאדמו"ר מראדומסק שנמצא בפרשת כי-תבוא...

"ונשלמה קללות שפתינו"


בפרשת השבוע עוסקת התורה בתחילתה, בברכות שמבטיח הקב"ה לשומרי התורה:

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ..."

 

בהמשך לאחר כמה פסוקים, התורה מודיעה מה יקרה אם חס וחלילה עם ישראל לא ישמרו את התורה:

"וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם..."

ומתחילה סדרה של ארבעים ותשע קללות.

 

כותב התפארת שלמה, לאדמו"ר מראדומסק בפרשת כי-תבוא:

כשם שיש מושג של "וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ" – ברגע שבן-אדם אומר פסוקים של התורה, לגבי הקרבנות ... אז עצם האמירה, מהווה כהבאת הקרבנות ממש.

 

כך, פעמים שיורד לאדם איזה שהיא בחינה של קללה – מגיע לו עונש...  

ברגע שאדם קורא את הקללות, עצם הקריאה שלהם, מהווה בחינה של וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ ... אתה קורא את הקללות "ויהי רצון, שבאמירה הזאת, שקראתי את הקללות, והבנתי את המשמעות עד כמה זה נורא, יעלה לפניך כאילו כבר עברתי את זה, וכך תוריד ממני את הקללות האלה"... 



למאמר הבא